אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא קע״טOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 179
א׳ודוקא שכיב מרע שכתב כל נכסיו סתם ולא צוה מחמת מיתה ולא הזכיר דברי מיתה בשעת צוואה. אבל מצווה מחמת מיתתו אפי' שייר קרקע כ"ש וקנו מיניה אין מתנתו מתנה אלא אם עמד חוזר כדפסיק לקמן בגמ' וכדפרישית:
1
ב׳[שם]
תניא הרי שהלך בנו למדינת הים ושמע שמת בנו ועמד וכתב כל נכסיו לאחרים כששמע שמת בנו ולא פירש שבשביל מיתת בנו הוא עושה אלא סתם נתן. ואחר כך בא בנו מתנתו מתנה ר' שמעון בן מנסיא אומר בידוע שאם היה יודע [ש]בנו קיים לא היה כותבן:
תניא הרי שהלך בנו למדינת הים ושמע שמת בנו ועמד וכתב כל נכסיו לאחרים כששמע שמת בנו ולא פירש שבשביל מיתת בנו הוא עושה אלא סתם נתן. ואחר כך בא בנו מתנתו מתנה ר' שמעון בן מנסיא אומר בידוע שאם היה יודע [ש]בנו קיים לא היה כותבן:
2