אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא קצ״וOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 196
א׳כתב הרב ר' ברוך מארץ יון זצ"ל והילכתא כשמואל בההיא דפליג בהדי רב. ויש מי שאומר הלכה כרב. וקשיא לן דמדפסק הילכתא במתנת שכיב מרע במקצת בעיא קנין. ואע"ג דמת ואם עמד אינו חוזר דאלמא בכל דין אחר הוא ולא בעי קנין. ואית דקשיא ליה ממתני' דקתני לא שייר קרקע כ"ש דלא איפריקא לרב אלא בהא דשמואל. ויש אומרים מדעביד רב הונא לקמן כרב הילכתא כוותיה עכ"ל. ולקמן בדברי רב הונא כתב ההוא גברא פי' ש"מ דאקני כל נכסיה וקנו מיניה. איתפח בעא למיהדר ביה אתא לקמיה דרב הונא א"ל לא מצית הדרת והיינו כרב. ולשון אחר כתב דעבד כשמואל ופי' כמו שפירש רבינו שמואל זצ"ל. ולענין הלכה למעשה נסמוך על פי' רבינו שמואל זצ"ל הואיל ור"ת זצ"ל מפרש כמותו. כמו שכתב רבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל בסוף דבריו וזה לשונו. אין נראה לי פי' הקונט' דפי' וזיכה היינו שמסר לו את השטר לראיית זכותו. א"כ הא דאמ' מעיקרא כתב לזה וכתב לזה. היינו כתב ולא מסר את השטר. א"כ היינו מתני' נמצא' דייתיקי קשורה לו על ידיכו דאינו כלום. ועוד בכתב ומסר את השטר אמאי אמר רב ראשון קנה היינו דייתיקי מבטלת דייתיקי. וא"ת בלא מסר הא לא מוכח הכי בשנים אוחזין דתנן התם מצא דייתיקי הרי זה לא יחזיר שמא נמלך עליהם שלא ליתנם. ודייקינן בגמרא טעמא דנמלך עליהם שלא ליתנם הא אמר תנו נותנים ורמינהו מצא אפותיקאו' ודייתיקאות אעפ"י ששניהם מודים לא יחזיר כו'. ומשנינן מתניתין דקאמר תנו נותנין שכיב מרע דבר מיהדר הוא דאמ' מאי איכ' למימר דילמא כתבה מעיקרא להאי ואימליך ולא יהבא ניהליה והדר כתבה לאינש אחרינא ואימליך ויהבה ניהליה. והשתא הדר ביה בההוא בתרא. אי במתנת בריא יהבה ליה לההוא בתרא לית ביה פסידא דכי נפקן תרתי בתרייתא זכיא דהדר ביה מקמייתא. היינו מוכח התם אע"ג דנפקו תרוייהו מתחות ידייהו שמסרן לשניהם דבתרא זכי. אלא נראה לי כתב וזיכה לוה היינו כתב לו בשטר ונתן לו וגם זיכה לו הנכסים שנתן לו על ידי אחר כגון אם מטלטלין מסרם לאחר על מנת שיזכה לו. אי מקרקעי אמר ליה לך חזק הזיכוי וקני וכתב בשטר והרי הזיכוי במקום קנין עומד והוי כמתנת ש"מ שכתוב בה קנין. והיינו דקא מתמה והא איפליגו בה חדא זימנא. אבל בהא תימה היכי אמ' והא איפליגו בה חדא זימנא. והא שמואל לא אמר הכא כדלעיל דהתם אמר שמואל לא גמר להקנות והכא אמר שני קנה. ואמאי ואפי' שני לא יקנה. בפומבדיתא מתנו כו'. מי שקנו מידו מהו. כתב וזיכה לו וגם קנו מידו מהו. אין אחר קנין כלום. דהואיל דתרוייהו עבדי הזיכוי והקנין אינו חוזר דודאי בתורת בריא נתן. ומורי מפרש שכתוב בה קנין לאו דוקא כתוב בפי' כדפי' בקונט'. ומפרש דמתני' אליבא דרב. רישא דקתני שייר קרקע כל שהו מתנתו מתנה מיירי בשקנו. וסיפא דקתני לא שייר קרקע אין מתנתו מתנה בשלא קנו מידו. ולא איירי בסיפא במאי דאיירי ברישא. וגם מפרש כתב וזיכה לזה היינו מסר את השטר. ואומר שמתנת ש"מ בשטר אינו יכול לחזור בו לרב שהשטר במקום קנין. והא דתנן במתני' שכתב לאו דוקא אלא שנתן כדאמ' מאי כותב אומר וכמו הכותב נכסיו לאחרים אין רוח חכמים נוחה הימנו כו' דהיינו לאו דוקא כותב אלא נתן. והא דאמרי' דייתיקי מבטל' דייתיקי היינו בשלא כתב לשם השטר אלא לשם צוואה בעלמא. עכ"ל:
1