אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא רי״גOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 213

א׳ופסק רבינו שמואל זצ"ל דהכי הילכתא כדשלחו מתם דהכי סבירא להו אלא דלא אשכחו ראיה מפורשת. וכן כל הני דאמרן לעיל הכי הילכתא עכ"ל. כתב רבי' יצחק בר מרדכי זצ"ל דודאי גזלן נמי אם מוחזק לנו שחתם לפני שנעשה גזלן שאחרים מעידים על כתב ידו. וכשר השטר כשם שהוא משמע בחתנו דאין שום חילוק בין גזלן לחתן. אלא שבגזלן צריך להביא ראיה שנחתם בזמן כתיבה ובחתנו אינו צריך. עכ"ל:
1
ב׳[שם ע"ב]
בעו מיניה מרב ששת בן מהו שירש את אמו בקבר להנחיל לאחין מן האב כגון יוסף בן רחל שמת בחיי אמו ואחר כך מתה רחל אמו מהו שירש את אמו כשהוא בקבר כאילו הוא חי להנחיל לאחין שלו מן האב כגון לראובן בן יעקב מלאה שהוא אחיו מאביו. אמר להו רב ששת תניתוה אב שנשבה ומת בנו במדינה. בן שנשבה ומת אביו במדינה. יורשי האב ויורשי הבן יחלוקו. היכי דמי אילימא כדקתני הי ניהו יורשי האב [והי ניהו יורשי] הבן. והלא אם אין בנים לא לאב ולא לבן קרובי האב יורשין את האב ואת הבן. אלא לאו ה"ק אב שנשבה ומת בן בתו במדינה. ויורשי הבן הם קרובי אביו שהוא בעל אמו. ובן שנשבה ומת אבי אמו במדינה. ויורשי הבן הם קרובי אביו שהוא בעל אמו ובן יחלוקו. ואם איתא דבן יורש את אמו בקבר. נהי נמי דבן מיית ברישא אמאי יחלוקו יורשי האב. לידתו יורשי הבן את הכל שהרי ירש את אבי אמו תחת אמו אע"פ שהוא בקבר. ולירתינהו לאחין מן האב שהן יורשי הבן. ואמאי יחלוקו עמהם יורשי האב:
2