אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא רי״דOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 214
א׳אלא ש"מ אין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחין מן האב וכן הלכה. ואיתא נמי ביש נוחלין כי האי גוונא גמ' האשה את בנה ותנן נמי פרק יוצא דופן בנדה בן יום אחד נוחל ומנחיל. ואמר רשב"ל נוחל בנכסי האם להנחיל לאחין מן האב. ודוקא בן יום אחד אבל עובד לא. מאי טעמא האי איהו מאית ברישא. ואין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחין מן האב:
1
ב׳הדרן עלך פרק מי שמת
2
ג׳פרק גט פשוט
3
ד׳[דף ק"ס ע"א]
גט פשוט עדיו מתוכו. פי' שטר פשוט כעין שלנו שאינו תפור ומקושר. כדלקמן כל שטרו' קרויין גיטין כדאמ' בעלמא וגט חוב שאין בו אחריות נכסים וכן בגיטין וכן בשאר שטרות מיירי כדאמ' סתמא [כדי שלא תחלוק בין גיטין לשטרות]. עדיו מתוכו בתוך השטר כמו שאנו רגילין לחתום בתוכו. מקושר עדיו מאחריו כותב שיטה ומניח חלק שיטה כשיעור שיטה הכתובה וכופלה על החלק ותופר ואחר כך כותב שיטה ומניח שיטה חלק וכופלה על החלק. וכן הרבה כדי מקום תורף השטר והעדים חותמין מבחוץ. כדמפ' בגמרא ובלבד שלא יהו קשריו מרובין מעדיו. כדתנן במסכת גיטין דהוה ליה גט קרח. ותופס של שטר כתב כולו בענייני פשוט. וזהו הנקרא לפנים הפשוט שבמקושר. ואלו הכפילות כל כפל בפני עצמו ונראה מבחוץ בין כפל לכפל כעין קסת הסופרים. פשוט שכתבו עדיו מאחריו. ומקושר שכתבו עדיו מתוכו שניהם פסולים שלא נעשו כתיקון חכמים. ואם גט חוב הוא אינו גובה בו מן הלקוחות ואם גט אשה הוא אינה מגורשת:
גט פשוט עדיו מתוכו. פי' שטר פשוט כעין שלנו שאינו תפור ומקושר. כדלקמן כל שטרו' קרויין גיטין כדאמ' בעלמא וגט חוב שאין בו אחריות נכסים וכן בגיטין וכן בשאר שטרות מיירי כדאמ' סתמא [כדי שלא תחלוק בין גיטין לשטרות]. עדיו מתוכו בתוך השטר כמו שאנו רגילין לחתום בתוכו. מקושר עדיו מאחריו כותב שיטה ומניח חלק שיטה כשיעור שיטה הכתובה וכופלה על החלק ותופר ואחר כך כותב שיטה ומניח שיטה חלק וכופלה על החלק. וכן הרבה כדי מקום תורף השטר והעדים חותמין מבחוץ. כדמפ' בגמרא ובלבד שלא יהו קשריו מרובין מעדיו. כדתנן במסכת גיטין דהוה ליה גט קרח. ותופס של שטר כתב כולו בענייני פשוט. וזהו הנקרא לפנים הפשוט שבמקושר. ואלו הכפילות כל כפל בפני עצמו ונראה מבחוץ בין כפל לכפל כעין קסת הסופרים. פשוט שכתבו עדיו מאחריו. ומקושר שכתבו עדיו מתוכו שניהם פסולים שלא נעשו כתיקון חכמים. ואם גט חוב הוא אינו גובה בו מן הלקוחות ואם גט אשה הוא אינה מגורשת:
4
ה׳[שם ע"ב]
טעמא מאי תקינו רבנן [מקושר] אתרא דכהני הוה והוו קפדי ומגרשי נשייהו מתוך כעס ותקינו להו רבנן מקושר דאדהכי והכי מייתבא דעתייהו. הא תינח גיטין שטרות מאי איכא למימר. שלא תחלוק בין גיטין לשטרות. והיכן עדיו דמקושר חותמין. רב הונא אמר בין קשר לקשר מאבראי ונראין העדים בין חריצי קשרים. ר' ירמיה בר אבא אמר אחורי הכתב כנגד כל הכתב מבחוץ [ולכ"ע מאבראי] ולמר כדאית ליה ולמר כדאית ליה. כדמפרש ואזיל:
טעמא מאי תקינו רבנן [מקושר] אתרא דכהני הוה והוו קפדי ומגרשי נשייהו מתוך כעס ותקינו להו רבנן מקושר דאדהכי והכי מייתבא דעתייהו. הא תינח גיטין שטרות מאי איכא למימר. שלא תחלוק בין גיטין לשטרות. והיכן עדיו דמקושר חותמין. רב הונא אמר בין קשר לקשר מאבראי ונראין העדים בין חריצי קשרים. ר' ירמיה בר אבא אמר אחורי הכתב כנגד כל הכתב מבחוץ [ולכ"ע מאבראי] ולמר כדאית ליה ולמר כדאית ליה. כדמפרש ואזיל:
5
ו׳[דף קס"א ע"ב]
אמר רב יצחק בר יוסף אמר ר' יוחנן כל המחקין כולן צריך שיכתוב ודין קיומיהון וצריך שיחזור מענינו של שטר בשיטה אחרונה. ומאי טעמא אמר רב עמרם לפי שאין למידין משיטה אחרונה:
אמר רב יצחק בר יוסף אמר ר' יוחנן כל המחקין כולן צריך שיכתוב ודין קיומיהון וצריך שיחזור מענינו של שטר בשיטה אחרונה. ומאי טעמא אמר רב עמרם לפי שאין למידין משיטה אחרונה:
6
ז׳[דף קס"ב ע"א]
א"ל רב נחמן לרב עמרם מנא לך הא א"ל דתניא הרחיק את העדים שני שיטין מן הכתב פסול שיטה אחת כשר. מאי שנא שני שיטין דפסול דילמא מזייף וכתי'. שיטה אחת נמי מזייף וכתיב. אלא לאו אין למידין משיטה אחרונ' ש"מ. פי' רבינו שמואל זצ"ל ה"ג בפר"ח כל המחקין כולן צריך שיכתוב קיומיהון ול"ג ודין. ופי' כל המחקין שאינו במקום שריר וקיים דאמ' לעיל דכשרין צריך לקיימן בסוף השטר לפני שריר וקיים שאם אינו מקיימן איכא למימר שזייף ומחק והגיה כרצונו לאחר שנכתב השטר ולאחר שחתמו העדים. וצריך שיחזור כו' זהו שאנו כותבין בסוף השטר וקנינא מן פלו' בר פלו' ככל מה דכתי' ומפורש לעיל במנא דכשר כו' דהיינו שכופל ומפרש ענין הכתוב למעלה. והאי צריך שיחזור כו' הכי מפרשי' ליה וצריך שלא יכתוב בסוף השטר בשיטה אחרונה שום דבר חידוש ושום תנאי שהשטר תלוי בו שאינו כותב למעלה לפי שלא נלמוד משיטה אחרונה כדמפ' לקמן ונמצא כשיתקיים השטר העליון בלא התנאי ויגבה בו שלא כדין אע"פ שלא נתקיים התנאי אלא בדברים שאין לנו צורך מהם ללמוד הימנו יסיים שטרו כגון מענינו של שטר ומעתה לא נפסיד כלום אם לא ילמוד משיטה אחרונה שהרי כתוב למעלה מה שמפורש בשיטה אחרונה. אמר רב עמרם לפי שאין למידין משיטה אחרונה. מפני שאין העדים יכולין לקרב חתימתן כל כך בסמוך לסוף השטר ומניחין ריוח בין השטר לחתימתן. ויכול אדם לזייף ולהוסיף בנתיים שיטה אחת. והילכך תקון רבנן לחזור מענינו של שטר בשיטה אחרונה לבלתי הכתב ביה דבר הצריך שהרי אם זייפוה והוסיפוה לאחר זמן אין אנו מפסידין כלום אם לא נלמוד הימנה. שהרי כבר כתוב כ"ז למעלה. וגם אם יזייפו ויוסיפו בשיטת חלק כאחר ענינו של שטר שבשיטה אחרות בין השטר לעדים לא מעלה ולא מוריד. שהרי אין למידין משיטה אחרונה. וכשאין כתוב בשטר שריר וקיים [מיירי]:
א"ל רב נחמן לרב עמרם מנא לך הא א"ל דתניא הרחיק את העדים שני שיטין מן הכתב פסול שיטה אחת כשר. מאי שנא שני שיטין דפסול דילמא מזייף וכתי'. שיטה אחת נמי מזייף וכתיב. אלא לאו אין למידין משיטה אחרונ' ש"מ. פי' רבינו שמואל זצ"ל ה"ג בפר"ח כל המחקין כולן צריך שיכתוב קיומיהון ול"ג ודין. ופי' כל המחקין שאינו במקום שריר וקיים דאמ' לעיל דכשרין צריך לקיימן בסוף השטר לפני שריר וקיים שאם אינו מקיימן איכא למימר שזייף ומחק והגיה כרצונו לאחר שנכתב השטר ולאחר שחתמו העדים. וצריך שיחזור כו' זהו שאנו כותבין בסוף השטר וקנינא מן פלו' בר פלו' ככל מה דכתי' ומפורש לעיל במנא דכשר כו' דהיינו שכופל ומפרש ענין הכתוב למעלה. והאי צריך שיחזור כו' הכי מפרשי' ליה וצריך שלא יכתוב בסוף השטר בשיטה אחרונה שום דבר חידוש ושום תנאי שהשטר תלוי בו שאינו כותב למעלה לפי שלא נלמוד משיטה אחרונה כדמפ' לקמן ונמצא כשיתקיים השטר העליון בלא התנאי ויגבה בו שלא כדין אע"פ שלא נתקיים התנאי אלא בדברים שאין לנו צורך מהם ללמוד הימנו יסיים שטרו כגון מענינו של שטר ומעתה לא נפסיד כלום אם לא ילמוד משיטה אחרונה שהרי כתוב למעלה מה שמפורש בשיטה אחרונה. אמר רב עמרם לפי שאין למידין משיטה אחרונה. מפני שאין העדים יכולין לקרב חתימתן כל כך בסמוך לסוף השטר ומניחין ריוח בין השטר לחתימתן. ויכול אדם לזייף ולהוסיף בנתיים שיטה אחת. והילכך תקון רבנן לחזור מענינו של שטר בשיטה אחרונה לבלתי הכתב ביה דבר הצריך שהרי אם זייפוה והוסיפוה לאחר זמן אין אנו מפסידין כלום אם לא נלמוד הימנה. שהרי כבר כתוב כ"ז למעלה. וגם אם יזייפו ויוסיפו בשיטת חלק כאחר ענינו של שטר שבשיטה אחרות בין השטר לעדים לא מעלה ולא מוריד. שהרי אין למידין משיטה אחרונה. וכשאין כתוב בשטר שריר וקיים [מיירי]:
7