אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא מ״הOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 45
א׳כתב רבינו ברוך בר שמואל זצ"ל מארץ יון וכן הילכתא:
1
ב׳[שם]
מתני' המוכר את הבית סתם מכר את הדלת אבל לא את המפתח. מכר את המכתשת הקבועה בקרקע אבל לא את המטלטלת. מכר את האצטרובל עגול שסביב הריחיים ודבר קבוע הוא ואין מזיזין אותו ממקומו והוא מושב הריחיים אבל לא את הקלת האפרכסת ומטלטלת היא ולא את התנור ולא את הכיריים (ולא את הריחיים) . כללא דמילתא כל תשמישי בית הקבועים מכורין בכלל בית והמטלטלין אין מכורין הנך תשמישין המטלטלין אבל שאר מאני תשמישתיה לא מזדבני. ואע"ג דא"ל כל מה שבתובו אני מוכר לך לא דיבה בלשון זה אלא תשמישין המיוחדין לבית זה שאין רגילין להשאילן מפני כבידן:
מתני' המוכר את הבית סתם מכר את הדלת אבל לא את המפתח. מכר את המכתשת הקבועה בקרקע אבל לא את המטלטלת. מכר את האצטרובל עגול שסביב הריחיים ודבר קבוע הוא ואין מזיזין אותו ממקומו והוא מושב הריחיים אבל לא את הקלת האפרכסת ומטלטלת היא ולא את התנור ולא את הכיריים (ולא את הריחיים) . כללא דמילתא כל תשמישי בית הקבועים מכורין בכלל בית והמטלטלין אין מכורין הנך תשמישין המטלטלין אבל שאר מאני תשמישתיה לא מזדבני. ואע"ג דא"ל כל מה שבתובו אני מוכר לך לא דיבה בלשון זה אלא תשמישין המיוחדין לבית זה שאין רגילין להשאילן מפני כבידן:
2
ג׳[שם ע"ב]
ת"ר המוכר את הבית מכר את הדלת ואת הנגר דהיינו בריח וקבוע בכותל ואת המנעול בדלת אבל לא את המפתח. מכר את המכתשת החקוקה כגון סלע היוצא מן הכותל וחקק שם מכתשת אבל לא את הקבועה שהיתה חקוקה ועשויה ואחר כך קבעוה בקרקע. ר' אליעזר אומר כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע אמכתשת קבועה פליג. ומתני' ר' אליעזר היא. ובזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו הרי כולן מכורין בין כך ובין כך לא מכר את הבור דאינו מתוכו של בית אלא בנין בפני עצמו הוא. ולא את הדות ולא את היציע דבנינים בפני עצמן הם:
ת"ר המוכר את הבית מכר את הדלת ואת הנגר דהיינו בריח וקבוע בכותל ואת המנעול בדלת אבל לא את המפתח. מכר את המכתשת החקוקה כגון סלע היוצא מן הכותל וחקק שם מכתשת אבל לא את הקבועה שהיתה חקוקה ועשויה ואחר כך קבעוה בקרקע. ר' אליעזר אומר כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע אמכתשת קבועה פליג. ומתני' ר' אליעזר היא. ובזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו הרי כולן מכורין בין כך ובין כך לא מכר את הבור דאינו מתוכו של בית אלא בנין בפני עצמו הוא. ולא את הדות ולא את היציע דבנינים בפני עצמן הם:
3
ד׳[דף ס"ו ע"ב]
שלח ליה רב נחמיה בריה דרב יוסף לרבה בריה דרב הונא זוטי לנהרדעא בי אתיא הך איתתא קמך אגבי עישור נכסי מאיצטרובלי. אמר רב אשי כי הוינן בי רב כהנא מגבי' עישור נכסי מעמל' דבתי. פי' רבינו שמואל זצ"ל עישור נכסי שהבת נוטלת מנכסי אביה בשביל פרנסת הבעל להנשא בו. וקיי"ל בכתובות לפרנסה שמין באב. והיכא שאין אנו יודעים דעתו נוטלת עישור נכסי ממקרקעי אבל לא ממטלטלי כדאמרינן בכתובות אפילו מאיצטרובל כר' אליעזר דכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע. ופי' רבינו חננאל זצ"ל וקיי"ל הכי דהא לית מאן דפליג עליה ולדברי הכל פרנסה דהיא עישור נכסי ממקרקעי ולא ממטלטלי הוא אפי' בזמן הזה דהא פסק רבא בפ' מציאת האשה הילכתא ממקרקעי ולא ממטלטלי בין לכתובה בין למזוני בין לפרנסה אע"ג דעבוד רבותינו הגאונים ז"ל תקנה לגבות כתובה ממטלטלי גובין גם מזוני אפילו ממטלטלי דהא קיי"ל תנאי כתובה ככתובה דמי. וה"מ בכתובה ומזוני אבל לפרנסה אינה תנאי כתובה הילכך במקומה עומדת וממקרקעי גביא ולא ממטלטלי:
שלח ליה רב נחמיה בריה דרב יוסף לרבה בריה דרב הונא זוטי לנהרדעא בי אתיא הך איתתא קמך אגבי עישור נכסי מאיצטרובלי. אמר רב אשי כי הוינן בי רב כהנא מגבי' עישור נכסי מעמל' דבתי. פי' רבינו שמואל זצ"ל עישור נכסי שהבת נוטלת מנכסי אביה בשביל פרנסת הבעל להנשא בו. וקיי"ל בכתובות לפרנסה שמין באב. והיכא שאין אנו יודעים דעתו נוטלת עישור נכסי ממקרקעי אבל לא ממטלטלי כדאמרינן בכתובות אפילו מאיצטרובל כר' אליעזר דכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע. ופי' רבינו חננאל זצ"ל וקיי"ל הכי דהא לית מאן דפליג עליה ולדברי הכל פרנסה דהיא עישור נכסי ממקרקעי ולא ממטלטלי הוא אפי' בזמן הזה דהא פסק רבא בפ' מציאת האשה הילכתא ממקרקעי ולא ממטלטלי בין לכתובה בין למזוני בין לפרנסה אע"ג דעבוד רבותינו הגאונים ז"ל תקנה לגבות כתובה ממטלטלי גובין גם מזוני אפילו ממטלטלי דהא קיי"ל תנאי כתובה ככתובה דמי. וה"מ בכתובה ומזוני אבל לפרנסה אינה תנאי כתובה הילכך במקומה עומדת וממקרקעי גביא ולא ממטלטלי:
4