אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא מ״זOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 47
א׳כתב רבינו ברוך בר שמואל זצ"ל המוכר את החצר מכר בתים ובורו' כו' פי' כשא"ל מארעית תהומ' עד רום דקיע:
1
ב׳[שם]
ת"ר המוכר את החצד מכר בתים הפנימיים ובתים החיצוני' הפתוחים לחצר אבל לא בתי החולסאות ופי' חולסאות סלעים בצונמא. וכן משמע לשון רבינו שמואל דה"ג אבל לא את החולסאות. וזה לשונו פר"ח חולסאות קרקע שעפרו חול שמוציאין ממנו זכוכית. הילכך מקום הוא בפני עצמו עכ"ל. הרי משמע דלא מכר את החולסאות אע"ג דפליגי בפי' חולסאות בהא שרו דלא מכר גר'. חנויות פתוחות לתוכה שאין מוכרין בהן אלא לבני חצר זה נמכרות עמה שאין פתוחות אלא לתוכה לרשות הרבי' אין נמכרות עמה פתוחות לכאן ולכאן נמכרות עמה. ר' אליעזר אומר המוכר את החצר לא מכר אלא מילוסא של חצר פי' אוירו. אמר מר פתוחות לכאן ולכאן נמכרות עמה והתני ר' חייא אין נמכרות עמה לא קשיא הא דרוב תשמישיה לגאו וההיא דר' חייא דרוב תשמישיה לבר פתח של חיצון פתוח יותר להשתמש בו מפתח הפנימי:
ת"ר המוכר את החצד מכר בתים הפנימיים ובתים החיצוני' הפתוחים לחצר אבל לא בתי החולסאות ופי' חולסאות סלעים בצונמא. וכן משמע לשון רבינו שמואל דה"ג אבל לא את החולסאות. וזה לשונו פר"ח חולסאות קרקע שעפרו חול שמוציאין ממנו זכוכית. הילכך מקום הוא בפני עצמו עכ"ל. הרי משמע דלא מכר את החולסאות אע"ג דפליגי בפי' חולסאות בהא שרו דלא מכר גר'. חנויות פתוחות לתוכה שאין מוכרין בהן אלא לבני חצר זה נמכרות עמה שאין פתוחות אלא לתוכה לרשות הרבי' אין נמכרות עמה פתוחות לכאן ולכאן נמכרות עמה. ר' אליעזר אומר המוכר את החצר לא מכר אלא מילוסא של חצר פי' אוירו. אמר מר פתוחות לכאן ולכאן נמכרות עמה והתני ר' חייא אין נמכרות עמה לא קשיא הא דרוב תשמישיה לגאו וההיא דר' חייא דרוב תשמישיה לבר פתח של חיצון פתוח יותר להשתמש בו מפתח הפנימי:
2
ג׳[שם]
מתני' רבי אליעזר אומר המוכר את החצר לא מכר אלא אוירו של חצר אבל בתים ובורות לא מכר כלל וכלל פי' רבינו שמואל זצ"ל ודמים מודיעים ליכא למימר דאין אונאה לקרקע. ואין נראה לרבינו יצחק בר שמואל זצ"ל דנהי דאין להו אונאה ביטול מקח יש להן אלא נראה לו דגבי קרקעות לא שייך הודעת דמים שאדם קונה קרקע יותר כפלים ממה שהוא שוה כמו שמצינו בפרק מי שהיה נשוי . ההוא גברא דהוו מסקי ביה אלפא זוזי הוו ליה תרי אפדני זבנינהו חדא בחמש מאה וחדא בחמש מאה אתא בע"ח וטרפא חדא מינייהו והדר אתא וקטריף לאידך שקל אלפא זוזי ואתא לגביה א"ל אי שויא לך אלפא זוזי לחיי ואי לא שקיל אלפא זוזי ואיסתלק. (א"ל)... א"ל רבא כל היכא דא"ל דירתא שאמר לו מוכר ללוקח דירה זו אני מוכר לך בלשון הזה מכר לו את החצר שלא אמר לו חצר זו אני מוכר לך לבד וכו' כי פליגי דא"ל דרתא חצר מתרגמי' דרתא ר' אליעזר סבר תרביצא משמע אויר כאילו אמר לו חצר זו אני מוכר לך דאויר לבד קרוי חצר ורבנן סברי בתי משמע דרתא ודירתא אחת הם ולשון שניהם דירה הם להאי לישנא משמע דהיכא דא"ל חצר זו אני מוכר לך הכל מודים דלא מכר אלא אוירא של חצר. איכא דאמרי אמר רבא כל היכא דא"ל דרתא כולי עלמא דבתי משמע דגם הוא לשון דירה כי פליגי דא"ל חצר מר סבר חצר אוירא משמע ומר סבר כחצר המשכן משמע כדכתיב אורך החצר מאה באמה. ובכלל אלו מאה אמה קדש קדשים ואהל מועד שהם כמו בתים וקראם הכתוב חצר מיכן שהבתים נמכרים בכלל חצר. פי' רבינו שמואל זצ"ל ומסתברא כי האי לישנא בתרא וכדא"ל חצר פליגי דהכי תני מתני' והילכך לא שנא א"ל דירתא לא שנא א"ל דרתא לא שנא א"ל חצר מכר הבתים. אמר רב נחמן מכר לו חולסית ומצולה פי' קרקעית הנהר שמוצאין בו כסף וזהב החזיק בחולסית לא קנה מצולה החזיק במצולה לא קנה חולסית ואף על פי שסמוכין זה לזה. איני והאמר שמואל מכר לו עשר שדות בעשר מדינות כיון שהחזיק באחת מהן קנה כולן. התם אידי ואידי חדא תשמישתא הכא תשמישתא לחוד והא תשמישתא לחוד. איכא דאמרי אמר רבא א"ר נחמן מכר לו חולסית ומצולה החזיק בחולסית קנה מצולה החזיק במצולה קנה חולסית פשיטא דהא אמר שמואל מכר לו עשר שדות בעשר מדינות כיון שהחזיק באחת מהן קנה כולן. מהו דתימא התם אידי ואידי חדא תשמישתא הוא הכא תשמישתא לחוד והא תשמישתא לחוד קמ"ל:
מתני' רבי אליעזר אומר המוכר את החצר לא מכר אלא אוירו של חצר אבל בתים ובורות לא מכר כלל וכלל פי' רבינו שמואל זצ"ל ודמים מודיעים ליכא למימר דאין אונאה לקרקע. ואין נראה לרבינו יצחק בר שמואל זצ"ל דנהי דאין להו אונאה ביטול מקח יש להן אלא נראה לו דגבי קרקעות לא שייך הודעת דמים שאדם קונה קרקע יותר כפלים ממה שהוא שוה כמו שמצינו בפרק מי שהיה נשוי . ההוא גברא דהוו מסקי ביה אלפא זוזי הוו ליה תרי אפדני זבנינהו חדא בחמש מאה וחדא בחמש מאה אתא בע"ח וטרפא חדא מינייהו והדר אתא וקטריף לאידך שקל אלפא זוזי ואתא לגביה א"ל אי שויא לך אלפא זוזי לחיי ואי לא שקיל אלפא זוזי ואיסתלק. (א"ל)... א"ל רבא כל היכא דא"ל דירתא שאמר לו מוכר ללוקח דירה זו אני מוכר לך בלשון הזה מכר לו את החצר שלא אמר לו חצר זו אני מוכר לך לבד וכו' כי פליגי דא"ל דרתא חצר מתרגמי' דרתא ר' אליעזר סבר תרביצא משמע אויר כאילו אמר לו חצר זו אני מוכר לך דאויר לבד קרוי חצר ורבנן סברי בתי משמע דרתא ודירתא אחת הם ולשון שניהם דירה הם להאי לישנא משמע דהיכא דא"ל חצר זו אני מוכר לך הכל מודים דלא מכר אלא אוירא של חצר. איכא דאמרי אמר רבא כל היכא דא"ל דרתא כולי עלמא דבתי משמע דגם הוא לשון דירה כי פליגי דא"ל חצר מר סבר חצר אוירא משמע ומר סבר כחצר המשכן משמע כדכתיב אורך החצר מאה באמה. ובכלל אלו מאה אמה קדש קדשים ואהל מועד שהם כמו בתים וקראם הכתוב חצר מיכן שהבתים נמכרים בכלל חצר. פי' רבינו שמואל זצ"ל ומסתברא כי האי לישנא בתרא וכדא"ל חצר פליגי דהכי תני מתני' והילכך לא שנא א"ל דירתא לא שנא א"ל דרתא לא שנא א"ל חצר מכר הבתים. אמר רב נחמן מכר לו חולסית ומצולה פי' קרקעית הנהר שמוצאין בו כסף וזהב החזיק בחולסית לא קנה מצולה החזיק במצולה לא קנה חולסית ואף על פי שסמוכין זה לזה. איני והאמר שמואל מכר לו עשר שדות בעשר מדינות כיון שהחזיק באחת מהן קנה כולן. התם אידי ואידי חדא תשמישתא הכא תשמישתא לחוד והא תשמישתא לחוד. איכא דאמרי אמר רבא א"ר נחמן מכר לו חולסית ומצולה החזיק בחולסית קנה מצולה החזיק במצולה קנה חולסית פשיטא דהא אמר שמואל מכר לו עשר שדות בעשר מדינות כיון שהחזיק באחת מהן קנה כולן. מהו דתימא התם אידי ואידי חדא תשמישתא הוא הכא תשמישתא לחוד והא תשמישתא לחוד קמ"ל:
3