אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא מ״חOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 48
א׳כתב רבינו ברוך בר שמואל זצ"ל מארץ יון וקיימא לן כלישנא בתרא:
1
ב׳[שם ע"ב]
מתני' המוכר את בית הבד מכר את הים ואת הממל. והיינו בד עצמו דקא מפרש ואזיל ואת הבתולות אבל לא עממין ולא את הגלגל ולא את הקורה וכל הנך דכת' דקתני בהן מכר קבועין הן ואינך דאינן מכורין בכלל בית הבד מטלטלין הן ובזמן שא"ל הוא הבית של בד וכל מה שבתוכו הרי כולן מכורין ודווקא הני דצריכי לבית הבד אבל שאר תשמישת' שהיו מונחים בתוכו להשמר אינן מכורין. ר' אליעזר אומר המוכר את בית הבד מכר את הקורה. מאי ים טלפחא היא עריבה שקורין מייט עגולה כעדשה ועדשה קרי לה בברייתא במסכת ע"ז עדשין מתרגמי' טלופחין. מאי ממל. אמר ר' אבא בר ממל מפרכת' אבן נקובה שמכבסין בה עץ ומפרכין בה את הזיתים בבית הבד דהיינו דומיא דמכתשת. ויש מפרשים דהיינו עץ עצמו שמפרכין בו את הזיתים ולפי שהוא עיקר תשמישי בית הבד הוא מכור בכלל בית הבד ואע"ג דמיטלטל. בתולות א"ר יוחנן כלונסות של עץ שנעוצין בארץ בראש הגת מיכן ומיכן ונקובים זה כנגד זה ונתונים בריחיים מזה לזה ומעמידין על הבריחיים עבידין כיבשי נסרים נתונים על הזיתים בבית הבד שמורידים הקורה עליהן לכובשו ומשום דמיטלטלי לא מזדבני. גלגל חומרתא שמגלגלין בה את הקורה להעלותה ולהורידה. קורה דמתניתין היינו קורה במשמע שגם בכל קורים לה כן:
מתני' המוכר את בית הבד מכר את הים ואת הממל. והיינו בד עצמו דקא מפרש ואזיל ואת הבתולות אבל לא עממין ולא את הגלגל ולא את הקורה וכל הנך דכת' דקתני בהן מכר קבועין הן ואינך דאינן מכורין בכלל בית הבד מטלטלין הן ובזמן שא"ל הוא הבית של בד וכל מה שבתוכו הרי כולן מכורין ודווקא הני דצריכי לבית הבד אבל שאר תשמישת' שהיו מונחים בתוכו להשמר אינן מכורין. ר' אליעזר אומר המוכר את בית הבד מכר את הקורה. מאי ים טלפחא היא עריבה שקורין מייט עגולה כעדשה ועדשה קרי לה בברייתא במסכת ע"ז עדשין מתרגמי' טלופחין. מאי ממל. אמר ר' אבא בר ממל מפרכת' אבן נקובה שמכבסין בה עץ ומפרכין בה את הזיתים בבית הבד דהיינו דומיא דמכתשת. ויש מפרשים דהיינו עץ עצמו שמפרכין בו את הזיתים ולפי שהוא עיקר תשמישי בית הבד הוא מכור בכלל בית הבד ואע"ג דמיטלטל. בתולות א"ר יוחנן כלונסות של עץ שנעוצין בארץ בראש הגת מיכן ומיכן ונקובים זה כנגד זה ונתונים בריחיים מזה לזה ומעמידין על הבריחיים עבידין כיבשי נסרים נתונים על הזיתים בבית הבד שמורידים הקורה עליהן לכובשו ומשום דמיטלטלי לא מזדבני. גלגל חומרתא שמגלגלין בה את הקורה להעלותה ולהורידה. קורה דמתניתין היינו קורה במשמע שגם בכל קורים לה כן:
2
ג׳[שם]
ת"ר המוכר את בית הבד מכר את הנסרים הנתונים סביב הזיתים בבית הבד כדי שלא יתפזרו אנה ואנה בהכבד הקורה עליהם ומכובדים וקבועים הם. ובתוספתא גרסי' מכר את היצרים ונראה דנצרים גרסי' והיינו עקל בית הבד שקושרין בהן את הזיתים שלא יתפזרו ואת היקבים היינו ים שחקוקה ועשויה כמין יקב כדכתיב והשיקו (את) היקבים תירוש ויצהר. והשיקו לשון הומה ורעש שהיין עושה כשנופל מן היקב. ואת המפרכות היינו ממל דמתני'. מכר את הריחיים התחתונה הקבועה היא וטוחנת בה זיתים שבתחלה מפרכין אותם במפרכות היינו ממל דמתני' ואח"כ טוחנים בריחיים ואחר כך עוצרין אותו בבית הבד. אבל לא את העליונה ובזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו הרי כולן מכורין. ה"ג באלפס בין כך ובין כך לא מכר את העבידין ולא את הגלגל ולא את הקודה ולא את הסקין ולא את המרצופין. ולפי גירסא זו פליגא אמתני'. שקין ומרצופין לשאת בהן זיתים לבית הבד אלא שהמרצופין הם של עור ושקים מנוצה של עזים. ר' אליעזר אומר המוכר את בית הבד מכר את הקורה שלא נקרא בית הבד אלא ע"ש הקורה:
ת"ר המוכר את בית הבד מכר את הנסרים הנתונים סביב הזיתים בבית הבד כדי שלא יתפזרו אנה ואנה בהכבד הקורה עליהם ומכובדים וקבועים הם. ובתוספתא גרסי' מכר את היצרים ונראה דנצרים גרסי' והיינו עקל בית הבד שקושרין בהן את הזיתים שלא יתפזרו ואת היקבים היינו ים שחקוקה ועשויה כמין יקב כדכתיב והשיקו (את) היקבים תירוש ויצהר. והשיקו לשון הומה ורעש שהיין עושה כשנופל מן היקב. ואת המפרכות היינו ממל דמתני'. מכר את הריחיים התחתונה הקבועה היא וטוחנת בה זיתים שבתחלה מפרכין אותם במפרכות היינו ממל דמתני' ואח"כ טוחנים בריחיים ואחר כך עוצרין אותו בבית הבד. אבל לא את העליונה ובזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו הרי כולן מכורין. ה"ג באלפס בין כך ובין כך לא מכר את העבידין ולא את הגלגל ולא את הקודה ולא את הסקין ולא את המרצופין. ולפי גירסא זו פליגא אמתני'. שקין ומרצופין לשאת בהן זיתים לבית הבד אלא שהמרצופין הם של עור ושקים מנוצה של עזים. ר' אליעזר אומר המוכר את בית הבד מכר את הקורה שלא נקרא בית הבד אלא ע"ש הקורה:
3
ד׳[שם]
מתני' המוכר את בית המרחץ בית שעשוי בו לרחוץ ושלשה בתים הן זה לפנים מזה. כדאמרי' בפ"ק דשבת פנימי לרחיצה. חיצון שעומדין שם במלבושים. בינוני שפושטין שם בגדיהם. ובתוספתא קתני שם בהדיא המוכר את המרחץ מכר בתים הפנימיים ובתים החיצונים לא מכר את הנסרים הנתונים ע"ג קרקע של מרחץ ועומדין עליהם הרוחצין שלא יכוו רגליהם מחום הקרקע אי נמי שלא יטנפו רגליהם ומשום דמיטלטלי לא מזדבני. ולא את הספלים לתת בהם מים לרחוץ. והרב רבינו ברוך מארץ יון כתב ולא את הספסלים שעליהם מפשיטין בני אדם בגדיהם ולא את הוילאות מסך כנגד הפתח אי נמי בגד שמסתפגין בו דהיינו אלונטית. ובזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו הרי כולן מכורין בין כך ובין כך לא מכר לא את המגזרות שלמים דהיינו ברכות מים שנותנים מים למרחץ ולא את האוצר של עצים שהיו לחמם בהם את המרחץ דהיינו טעמא אלו תשמישין מיוחדין למרחץ כי הנך דלעיל:
מתני' המוכר את בית המרחץ בית שעשוי בו לרחוץ ושלשה בתים הן זה לפנים מזה. כדאמרי' בפ"ק דשבת פנימי לרחיצה. חיצון שעומדין שם במלבושים. בינוני שפושטין שם בגדיהם. ובתוספתא קתני שם בהדיא המוכר את המרחץ מכר בתים הפנימיים ובתים החיצונים לא מכר את הנסרים הנתונים ע"ג קרקע של מרחץ ועומדין עליהם הרוחצין שלא יכוו רגליהם מחום הקרקע אי נמי שלא יטנפו רגליהם ומשום דמיטלטלי לא מזדבני. ולא את הספלים לתת בהם מים לרחוץ. והרב רבינו ברוך מארץ יון כתב ולא את הספסלים שעליהם מפשיטין בני אדם בגדיהם ולא את הוילאות מסך כנגד הפתח אי נמי בגד שמסתפגין בו דהיינו אלונטית. ובזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו הרי כולן מכורין בין כך ובין כך לא מכר לא את המגזרות שלמים דהיינו ברכות מים שנותנים מים למרחץ ולא את האוצר של עצים שהיו לחמם בהם את המרחץ דהיינו טעמא אלו תשמישין מיוחדין למרחץ כי הנך דלעיל:
4
ה׳[שם]
ת"ר המוכר את המרחץ מכר את בית הנסרים שמצניעין בו את הנסרים לאחר הרחיצה ואת בית היקבים . יש מפדשים חדר שמצניעין בו גיגיות שמשימין בה מים חמין. וי"מ יקבים הוא כעין סודר שמעטפין בו ראשם מפני חום המרחץ. ואת בית הספלים. אי נמי ספסלים. ואת בית הוילאות. וכל הני בתים מיחברי למרחץ אבל לא את הנסרים עצמן דמיטלטלים ולא יקבים עצמן ולא ספלים עצמן א"נ ספסלים ולא הוילאות עצמן. ובזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו הרי כולן מכורין בין כך ובין כך לא מכר לא את הבריכות המספקות לו מים בין בימות החמה בין בימות הגשמים ולא את בית כניסת עצים לא מכר לו את הבית ולא את העצים. ואם א"ל מרחץ וכל תשמישיו אני מוכר לך הרי כולן מכורין. וכל תשמישיו לטפויי אתא בריכו' ואוצרו' של עצי' דהוו תשמיש למרחץ פורת' וכדמפ' לקמן שכתב לו מצרי' החיצוני' והנך בתוך מצרי':
ת"ר המוכר את המרחץ מכר את בית הנסרים שמצניעין בו את הנסרים לאחר הרחיצה ואת בית היקבים . יש מפדשים חדר שמצניעין בו גיגיות שמשימין בה מים חמין. וי"מ יקבים הוא כעין סודר שמעטפין בו ראשם מפני חום המרחץ. ואת בית הספלים. אי נמי ספסלים. ואת בית הוילאות. וכל הני בתים מיחברי למרחץ אבל לא את הנסרים עצמן דמיטלטלים ולא יקבים עצמן ולא ספלים עצמן א"נ ספסלים ולא הוילאות עצמן. ובזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו הרי כולן מכורין בין כך ובין כך לא מכר לא את הבריכות המספקות לו מים בין בימות החמה בין בימות הגשמים ולא את בית כניסת עצים לא מכר לו את הבית ולא את העצים. ואם א"ל מרחץ וכל תשמישיו אני מוכר לך הרי כולן מכורין. וכל תשמישיו לטפויי אתא בריכו' ואוצרו' של עצי' דהוו תשמיש למרחץ פורת' וכדמפ' לקמן שכתב לו מצרי' החיצוני' והנך בתוך מצרי':
5
ו׳[דף ס"ח ע"א]
ההוא דא"ל לחבריה בית הבד וכל תשמישיו אני מוכר לך הוה ההוא חנותא אבראי דהוו שטחי בה שומשמי לייבשן כדי לעשות בהן שמן בבית הבד אתא לקמיה דרב יוסף. א"ל תניא אם א"ל מרחץ וכל תשמישיו אני מוכר לך הרי כולן מכורין ואפי' אוצרות של עצים וה"ה לחנותאה . א"ל אביי הא תני ר' חייא אין כולן מכורין. אלא אמר רב אשי חזינן אי א"ל בית הבד וכל תשמישיו ואלין מצרנאה והני בכלל הנהו מצרנאי קנה ואי לא לא קנה. פי' רבינו שמואל זצ"ל וסוגיא דא הכי סלקא וקיימא לן כרב אשי דהוא בתרא. שמעינן מינה בזמן שא"ל בית המרחץ וכל מה שבתוכו אני מוכר לך אע"ג שמיצר לו מצרים החיצוני' לא קנה בריכות של מים ולא בית כינוס העצים. וקיי"ל מצרים הרחיב לו הכא לא אמרי' הכי. דכיון דחזי הך ביתא קצת לתשמיש בית הבד והוא בתוך המיצר ודאי מכרו לו. ולכך תיחם את המיצר חוצה לו. ולשון אחר כתוב בספרים. אי א"ל בית הבד וכל תשמישיו ואלין מצרנאי לא קני. והשתא לא קאי האי ואלין מצרנא' אתשמישיו אלא אבית הבד הוא דקאי. הילכך תשמישיו נאמר מצרי' הרחיב לו. אבל אם אמר ואלין מצרני בית הבד וכל תשמישיו קני והשת' אתרוייהו קאי וכמ"ד ואלין מצרני בית הבד ומצרני תשמישין דמי. ולא נהירא דלא שנא הכי ולא שנא הכי אתרוייהו קאי. וראשון עיקר. עכ"ל:
ההוא דא"ל לחבריה בית הבד וכל תשמישיו אני מוכר לך הוה ההוא חנותא אבראי דהוו שטחי בה שומשמי לייבשן כדי לעשות בהן שמן בבית הבד אתא לקמיה דרב יוסף. א"ל תניא אם א"ל מרחץ וכל תשמישיו אני מוכר לך הרי כולן מכורין ואפי' אוצרות של עצים וה"ה לחנותאה . א"ל אביי הא תני ר' חייא אין כולן מכורין. אלא אמר רב אשי חזינן אי א"ל בית הבד וכל תשמישיו ואלין מצרנאה והני בכלל הנהו מצרנאי קנה ואי לא לא קנה. פי' רבינו שמואל זצ"ל וסוגיא דא הכי סלקא וקיימא לן כרב אשי דהוא בתרא. שמעינן מינה בזמן שא"ל בית המרחץ וכל מה שבתוכו אני מוכר לך אע"ג שמיצר לו מצרים החיצוני' לא קנה בריכות של מים ולא בית כינוס העצים. וקיי"ל מצרים הרחיב לו הכא לא אמרי' הכי. דכיון דחזי הך ביתא קצת לתשמיש בית הבד והוא בתוך המיצר ודאי מכרו לו. ולכך תיחם את המיצר חוצה לו. ולשון אחר כתוב בספרים. אי א"ל בית הבד וכל תשמישיו ואלין מצרנאי לא קני. והשתא לא קאי האי ואלין מצרנא' אתשמישיו אלא אבית הבד הוא דקאי. הילכך תשמישיו נאמר מצרי' הרחיב לו. אבל אם אמר ואלין מצרני בית הבד וכל תשמישיו קני והשת' אתרוייהו קאי וכמ"ד ואלין מצרני בית הבד ומצרני תשמישין דמי. ולא נהירא דלא שנא הכי ולא שנא הכי אתרוייהו קאי. וראשון עיקר. עכ"ל:
6