אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא מ״טOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 49
א׳וכן כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל כגירסת רבינו שמואל זצ"ל וכן פר"ח זצ"ל. ורבינו ברוך בר שמואל זצ"ל מארץ יון כתב אם אמר לו בית הבד וכל תשמישיו אני מוכר לך ואלין מצרנאה ומצר לו חוץ לחניות דהבליען בתוך המצר קנה:
1
ב׳[שם]
מתני' המוכר את העיר מכר את הבתים ובורות שיחין ומערות ומכר את החצרות לא איצטריך למתני דהיינו עיקר עיר דעיר משמע אויר העיר. ומכר את המרחצאו' ואת השובכו' ובית הבדים ובית השלחין שחוץ לעיר וסמוכה לעיר. אבל לא את המטלטלין מאני תשמישתיה כגון תנור וכיריים. וכל הנך מטלטלין דאמרן לעיל דאמרי' בהו לא מכר וכ"ש חיטי ושערי. ובזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה אפילו היו בה בהמה ועבדים הרי כולן מכורין וכ"ש חיטי ושערי וכסף וזהב. רשב"ג אומר המוכר את העיר מכר את הסנטר. מאי סנטר הכא תרגימו בר מחונייתא עבד הממונה להגיד ולאחוויי תחומי השדות של מי זה ושל מי זה והוא עבד לשר העיר בלא אותו. ורבינו חננאל זצ"ל פי' סנטר הוא שומר העיר לשון נוטרה את הכרמים. שמעון בן אבלוטוס אומר באגי שדות שסביב המדינה. כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל וליתא לדרשב"ג:
מתני' המוכר את העיר מכר את הבתים ובורות שיחין ומערות ומכר את החצרות לא איצטריך למתני דהיינו עיקר עיר דעיר משמע אויר העיר. ומכר את המרחצאו' ואת השובכו' ובית הבדים ובית השלחין שחוץ לעיר וסמוכה לעיר. אבל לא את המטלטלין מאני תשמישתיה כגון תנור וכיריים. וכל הנך מטלטלין דאמרן לעיל דאמרי' בהו לא מכר וכ"ש חיטי ושערי. ובזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה אפילו היו בה בהמה ועבדים הרי כולן מכורין וכ"ש חיטי ושערי וכסף וזהב. רשב"ג אומר המוכר את העיר מכר את הסנטר. מאי סנטר הכא תרגימו בר מחונייתא עבד הממונה להגיד ולאחוויי תחומי השדות של מי זה ושל מי זה והוא עבד לשר העיר בלא אותו. ורבינו חננאל זצ"ל פי' סנטר הוא שומר העיר לשון נוטרה את הכרמים. שמעון בן אבלוטוס אומר באגי שדות שסביב המדינה. כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל וליתא לדרשב"ג:
2
ג׳[שם ע"ב]
תניא ר' יהודה אומר סנטר אינו מכור אנקלומוס מכור הוא סופר המלך לכתוב מספר השדות והבתים ואנשים לתת מס של כל אחד לשר העיר:
תניא ר' יהודה אומר סנטר אינו מכור אנקלומוס מכור הוא סופר המלך לכתוב מספר השדות והבתים ואנשים לתת מס של כל אחד לשר העיר:
3
ד׳[שם]
מתני' המוכר את השדה מכר את האבנים שהן לצורכה ואת הקנים שבכרם שהן לצורכה. וממילא שמעינן דהמוכר את השדה מכר את הכרם שכל אילנות בכלל שדה אחד גפנים ואחד כל האילן. ואת התבואה המחוברת לקרקע ואת חיצת הקנים שפחותה מבית רובע. חיצת קנים פי' קנים הרבה וגדילים בקלח אחד כשהיא פחותה מבית רובע בטלה אגב שדה. ואת השומירה פי' סובת נוצרים שאינה עשויה בטיט פי' טוחה בטיט. ואת החרוב שאין מורכב דהיינו בבחרותו אבל כשמזקין ומתגבר מרכיבין אותו ויש לו שם בפני עצמו ולא בטל לגבי שדה. אבל שאר אילנות בכל שדה ואת בתולת השקמה בבחרותה קודם שחתכו ענפיה. אבל כשמזקין גדל הרבה וקוצצין הענפים ובאים אחרים במקומם ונקראים סדן השקמה. אבל לא מכר את האבנים שאינן לצורכן ולא את הקנים שבכרם שאינן לצורכן ולא את התבוא' התלוש' מן הקרקע ובזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו הרי כולן מכורין. בין כך ובין כך לא מכר לא את חיצת הקנים שהוא בית רובע ולא שומרה העשויה בטיט ולא את החרוב המורכב ולא את סדן השקמה שכל אלו חשובין שדה בפני עצמו והרי הוא כמו שמוכר לחבירו שתי שדות וכל מה שבתוכו אני מוכר לך דאין שדה השלישית שביניהם מכור אף כאן שדה אחת מכר לו ולא שתי שדות וחיצת הקנים וסדן השקמה וחרוב המורכב חשובין בפני עצמן שדה:
מתני' המוכר את השדה מכר את האבנים שהן לצורכה ואת הקנים שבכרם שהן לצורכה. וממילא שמעינן דהמוכר את השדה מכר את הכרם שכל אילנות בכלל שדה אחד גפנים ואחד כל האילן. ואת התבואה המחוברת לקרקע ואת חיצת הקנים שפחותה מבית רובע. חיצת קנים פי' קנים הרבה וגדילים בקלח אחד כשהיא פחותה מבית רובע בטלה אגב שדה. ואת השומירה פי' סובת נוצרים שאינה עשויה בטיט פי' טוחה בטיט. ואת החרוב שאין מורכב דהיינו בבחרותו אבל כשמזקין ומתגבר מרכיבין אותו ויש לו שם בפני עצמו ולא בטל לגבי שדה. אבל שאר אילנות בכל שדה ואת בתולת השקמה בבחרותה קודם שחתכו ענפיה. אבל כשמזקין גדל הרבה וקוצצין הענפים ובאים אחרים במקומם ונקראים סדן השקמה. אבל לא מכר את האבנים שאינן לצורכן ולא את הקנים שבכרם שאינן לצורכן ולא את התבוא' התלוש' מן הקרקע ובזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו הרי כולן מכורין. בין כך ובין כך לא מכר לא את חיצת הקנים שהוא בית רובע ולא שומרה העשויה בטיט ולא את החרוב המורכב ולא את סדן השקמה שכל אלו חשובין שדה בפני עצמו והרי הוא כמו שמוכר לחבירו שתי שדות וכל מה שבתוכו אני מוכר לך דאין שדה השלישית שביניהם מכור אף כאן שדה אחת מכר לו ולא שתי שדות וחיצת הקנים וסדן השקמה וחרוב המורכב חשובין בפני עצמן שדה:
4
ה׳[דף ס"ט ע"א]
מאי אבנים שהן לצורכה הכא תרגימו אבני דאכפי לאחר שקצרו העומרים מניחין אותן בשדה לייבשן ומניחין אבנים עליהם שלא יפזרם הרוח. עולא אמר אבנים הסדורות בתוך השדות לעשות גדר לשדה. אמר מר אבני דאכפי לר' מאיר דאמר מכר כרם מכר תשמישי כרם כיון דמתקנן ומזומנות לצורך העומרים דאע"ג דלא מחתן שאינן מונחות בתוך השדה אלא חוץ לשדה. לרבנן דאמרי לא מכר כל תשמישי כרם אין נמכרין אלא עד דמנחן בתוך השדה דלעולא דאמר אבנים הסדורות לגדר לר' מאיר דאמר מתקנן אע"ג דלא סידרן לרבנן דסדורין:
מאי אבנים שהן לצורכה הכא תרגימו אבני דאכפי לאחר שקצרו העומרים מניחין אותן בשדה לייבשן ומניחין אבנים עליהם שלא יפזרם הרוח. עולא אמר אבנים הסדורות בתוך השדות לעשות גדר לשדה. אמר מר אבני דאכפי לר' מאיר דאמר מכר כרם מכר תשמישי כרם כיון דמתקנן ומזומנות לצורך העומרים דאע"ג דלא מחתן שאינן מונחות בתוך השדה אלא חוץ לשדה. לרבנן דאמרי לא מכר כל תשמישי כרם אין נמכרין אלא עד דמנחן בתוך השדה דלעולא דאמר אבנים הסדורות לגדר לר' מאיר דאמר מתקנן אע"ג דלא סידרן לרבנן דסדורין:
5
ו׳[שם]
מתני' ואת הקנים שבכרם שהן לצורכן. קנים מאי עיבדתייהו אמרי דבי ר' ינאי קנים המחולקי' מפוצלים שמעמידים תחת הגפנים כדי שיהיו הגפנים זקופים והאשכולות תלויין באויר שלא יתקלקלו בקרקע לר' מאיר כיון דמשייפן ומתוקנין לכך אע"ג דלא מוקמי שאינן זקופין ונעוצין עדיין בקרקע לרבנן והוא דמוקמן. מתני' ואת התבואה המחוברת לקרקע אע"ג דמטאי למקצר דסד"א כל העומר ליקצר כקצור דמי. ואפי' הכי לגבי מכירה מכורין בכלל השדה ובדלא מטאי למחצד לא איצטריך למתני מכר דמילתא דפשיטא היא שהרי שדה מכר עכשיו לגמרי וזה הלוקח לא יניח למוכר לבשל כאן פירות' ללקוטה השתא לא חזו הילכך פשיטא ודאי מכר. מתני' ואת חיצת הקנים שהיא פחותה מבית רובע ואע"ג דאלימי דבתר תפיסת הקרקע אזלינן. מתני' ואת השומירה שאינה עשויה בטיט ואע"ג דלא קביעה בקרקע. ואת החרוב שאינו מורכב ואת בתולת השקמה ואע"ג דאלימי. מתני' אבל לא מכר את האבנים שאינם לצורכה מאי ניהו הכא תרגימו אבני דאכפי. ועולא אמר אבנים הסדורות לגדר לר' מאיר דלא מתקנן. דהשתא אינה תשמיש שדה כלל. לרבנן דלא מחתן דלא הוי תשמיש קבוע וחשוב. ולעולא דאמר אבנים הסדורות לגדר לר' מאיר דלא מתקנן ולרבנן דלא סידרן. מתני' ולא היצת הקנים שבכרם לר' מאיר דלא משפיין לרבנן דלא מוקמן. מתני' ולא את התבואה התלושה מן הקרקע אע"ג דצריכא לארעא לשוטחה בשדה לאחר קציר' להינפח התבואה מריח הקרקע ולהתייבש. מתני' ולא את חיצת הקנים אע"ג רקטיני קנים קטנים. אמר רב חייא בר אבא א"ר יוחנן ולא חיצת הקנים בלבד אמרו אלא אפילו ערוגה קטנה של בשמים שאין בה בית רובע ויש לה שם בפני עצמה אין נמכרות עמה. א"ר פפא והוא דקרו לה בי וורדא דפלניא. מתני' ולא את השומירה העשויה בטיט ואע"ג דקביעא השומירה בקרקע כיון דטוחה בטיט אינה מטלטלת עוד וחשיבא ויש לה שם בפ"ע:
מתני' ואת הקנים שבכרם שהן לצורכן. קנים מאי עיבדתייהו אמרי דבי ר' ינאי קנים המחולקי' מפוצלים שמעמידים תחת הגפנים כדי שיהיו הגפנים זקופים והאשכולות תלויין באויר שלא יתקלקלו בקרקע לר' מאיר כיון דמשייפן ומתוקנין לכך אע"ג דלא מוקמי שאינן זקופין ונעוצין עדיין בקרקע לרבנן והוא דמוקמן. מתני' ואת התבואה המחוברת לקרקע אע"ג דמטאי למקצר דסד"א כל העומר ליקצר כקצור דמי. ואפי' הכי לגבי מכירה מכורין בכלל השדה ובדלא מטאי למחצד לא איצטריך למתני מכר דמילתא דפשיטא היא שהרי שדה מכר עכשיו לגמרי וזה הלוקח לא יניח למוכר לבשל כאן פירות' ללקוטה השתא לא חזו הילכך פשיטא ודאי מכר. מתני' ואת חיצת הקנים שהיא פחותה מבית רובע ואע"ג דאלימי דבתר תפיסת הקרקע אזלינן. מתני' ואת השומירה שאינה עשויה בטיט ואע"ג דלא קביעה בקרקע. ואת החרוב שאינו מורכב ואת בתולת השקמה ואע"ג דאלימי. מתני' אבל לא מכר את האבנים שאינם לצורכה מאי ניהו הכא תרגימו אבני דאכפי. ועולא אמר אבנים הסדורות לגדר לר' מאיר דלא מתקנן. דהשתא אינה תשמיש שדה כלל. לרבנן דלא מחתן דלא הוי תשמיש קבוע וחשוב. ולעולא דאמר אבנים הסדורות לגדר לר' מאיר דלא מתקנן ולרבנן דלא סידרן. מתני' ולא היצת הקנים שבכרם לר' מאיר דלא משפיין לרבנן דלא מוקמן. מתני' ולא את התבואה התלושה מן הקרקע אע"ג דצריכא לארעא לשוטחה בשדה לאחר קציר' להינפח התבואה מריח הקרקע ולהתייבש. מתני' ולא את חיצת הקנים אע"ג רקטיני קנים קטנים. אמר רב חייא בר אבא א"ר יוחנן ולא חיצת הקנים בלבד אמרו אלא אפילו ערוגה קטנה של בשמים שאין בה בית רובע ויש לה שם בפני עצמה אין נמכרות עמה. א"ר פפא והוא דקרו לה בי וורדא דפלניא. מתני' ולא את השומירה העשויה בטיט ואע"ג דקביעא השומירה בקרקע כיון דטוחה בטיט אינה מטלטלת עוד וחשיבא ויש לה שם בפ"ע:
6
ז׳[שם]
בעי ר' אלעזר המוכר בית לחבירו מלבנות של פתחים שעושין סביב המזוזות מלמעלה ומלמטה שהדלת שוקף עליהם מהו מכורין הן בכלל בית או לא היכא דמחברי בטינא לא תיבעי לך דכיון דמחוברין בכותל אבנים בטיט ודאי מכורין הן כי תיבעי לך דנקיטי בסיכי פי' ביתידות ונוח לפורקן ולא מיחברא בטינא מאי תיקו. בעי ר' זירא מלבנות של חלונות מהו. אם תימצי לומ' מלבנות של חלונות דנקיטי בסיכי מכורין הן בכלל בית דהיינו משום דלחיזוק עבידן אבל מלבנות של חלונות דנקיטי בסיכי מהו מי אמרי' לנוי בעלמא הוא דעבידי ולא מיזדבני. או דילמא כיון דמיחברי בסיכי הא מיחברי ונמכרין מאי תיקו. אבל אי מיחברי בטיט לא קא מיבעיא לן. בעי ר' ירמיה מלבנות של כרעי המטה מהו חתיכות עץ היו נותנים תחת כרעי המטה כדי שלא ירקבו בקרקע את"ל גבי פתחים וחלונות דמזדבני היינו משום דמחברי מיהא בסיכי אבל הכא דלא מיחברי למטה כלל מהו מכורין בהדי המטה או לא כל היכא דמטלטלי בהדה שמחוברין במסמרות או בסיכי לא תיבעי לך דלא מטלטלי בהדה ומכורין כי תיבעי לך דלא מטלטלי בהדה מאי לא ידעי' תיקו:
בעי ר' אלעזר המוכר בית לחבירו מלבנות של פתחים שעושין סביב המזוזות מלמעלה ומלמטה שהדלת שוקף עליהם מהו מכורין הן בכלל בית או לא היכא דמחברי בטינא לא תיבעי לך דכיון דמחוברין בכותל אבנים בטיט ודאי מכורין הן כי תיבעי לך דנקיטי בסיכי פי' ביתידות ונוח לפורקן ולא מיחברא בטינא מאי תיקו. בעי ר' זירא מלבנות של חלונות מהו. אם תימצי לומ' מלבנות של חלונות דנקיטי בסיכי מכורין הן בכלל בית דהיינו משום דלחיזוק עבידן אבל מלבנות של חלונות דנקיטי בסיכי מהו מי אמרי' לנוי בעלמא הוא דעבידי ולא מיזדבני. או דילמא כיון דמיחברי בסיכי הא מיחברי ונמכרין מאי תיקו. אבל אי מיחברי בטיט לא קא מיבעיא לן. בעי ר' ירמיה מלבנות של כרעי המטה מהו חתיכות עץ היו נותנים תחת כרעי המטה כדי שלא ירקבו בקרקע את"ל גבי פתחים וחלונות דמזדבני היינו משום דמחברי מיהא בסיכי אבל הכא דלא מיחברי למטה כלל מהו מכורין בהדי המטה או לא כל היכא דמטלטלי בהדה שמחוברין במסמרות או בסיכי לא תיבעי לך דלא מטלטלי בהדה ומכורין כי תיבעי לך דלא מטלטלי בהדה מאי לא ידעי' תיקו:
7
ח׳[שם ע"ב]
מתני' ולא את החרוב המורכב ולא סדן השקמה. מנא הני מילי א"ר יהודה אמר רב אמר קרא ויקם שדה עפרון אשר במכפלה וגו' מי שצריך לגבול יצאו אלו שאין צריכין לגבול סביב על ידי קניית השדה סתם קנה גם את כל האילנות שבטלין אגב שדה. והאי אשר גבולו קרא יתירה הוא דמצי למיכתב וכל העץ אשר בשדה דהיינו בתוך גבולי שדה אלא למידרש אתא מי לגבול אותן אילנות קנה שצריכין להיות להן סימן גבול סביב שלא יערער אדם עליהן לומר בתוך שלי נטועים ושלי הם דהיינו כגון אילנות דקים שאין להם שם והדבר מוכיח שכיח מי נטעם ולפיכך צריך לעשות להם גבול סביב וסימן. אבל סדן השקמה וחרוב המורכב גדולים וחשובים ואוושא מילתייהו וידוע של מי הם ובקרקע של מי הם נטועים ואין צריכין גבול הילכך אין בכלל שדה סביב. אמר רב משרשיא מיכן למצרים מן התורה שהקונה את השדה קנה את המצרים עצמם וכל האילנות הנטועים במצר דמצרים בכלל שדה דהכי משמע סביב כל האילנות שנטועים בקרקע המיצר שהוא סביב השדה קנה אברהם:
מתני' ולא את החרוב המורכב ולא סדן השקמה. מנא הני מילי א"ר יהודה אמר רב אמר קרא ויקם שדה עפרון אשר במכפלה וגו' מי שצריך לגבול יצאו אלו שאין צריכין לגבול סביב על ידי קניית השדה סתם קנה גם את כל האילנות שבטלין אגב שדה. והאי אשר גבולו קרא יתירה הוא דמצי למיכתב וכל העץ אשר בשדה דהיינו בתוך גבולי שדה אלא למידרש אתא מי לגבול אותן אילנות קנה שצריכין להיות להן סימן גבול סביב שלא יערער אדם עליהן לומר בתוך שלי נטועים ושלי הם דהיינו כגון אילנות דקים שאין להם שם והדבר מוכיח שכיח מי נטעם ולפיכך צריך לעשות להם גבול סביב וסימן. אבל סדן השקמה וחרוב המורכב גדולים וחשובים ואוושא מילתייהו וידוע של מי הם ובקרקע של מי הם נטועים ואין צריכין גבול הילכך אין בכלל שדה סביב. אמר רב משרשיא מיכן למצרים מן התורה שהקונה את השדה קנה את המצרים עצמם וכל האילנות הנטועים במצר דמצרים בכלל שדה דהכי משמע סביב כל האילנות שנטועים בקרקע המיצר שהוא סביב השדה קנה אברהם:
8
ט׳[שם]
אמר רב יהודה האי מאן דמזבין ליה ארעא לחבריה צריך למיכתב ליה קני לך דיקלין שגדלו כל צרכן ותאלין נטעים בחורים הוצין וציצין טוענין פירות. ואע"ג דכי לא כתב ליה הכי קני אפי' הכי שופרא דשטרא הוא דאי אתי לפני ב"ד טועין יהבי ליה שהרי מפורשין בתוך השטר. א"ל לבר מדיקלא פלניא. חזינן אי דיקלא טבא הוא שיורי שייריה לחודיה אי דיקלא בישא הוא כ"ש הנך. א"ל מוכר ללוקח ארעא ודיקלא מזביננא לך שני מכירות הן שדה זו אני מוכר לך וקנה את השדה ואת הדקלים שבתוכו ודיקלא נמי מזביננא לך במקום אחד אי אית ליה דיקלא יהיב ליה תרי דיקלי לבד אותן שבשדות המכורין בכלל שדה דמכירה אחרת היא זו ומיעוט דיקלי שנים ואי לית ליה זבין ליה תרי דיקלי לצותו של זה שלא יהא מחוסר אמנה שכך התנה לו אני מוכר לך אילנות שאקנה לצורכ' או יחזיר מן המעות כנגד שני דקלים דמי ואי אית ליה משעבדי פריק ליה שני דיקלי. ארעא בדיקלא שאמר לו שדה זו עם דקלים שבתוכו אני מוכר והיינו אי אית ביה דיקלי זביני' זביני ואי לא מקח מעות הוא דעבד בה והדרי מעות. ארעא בי דיקלא מקום הראוי לדקלים אי אית בה דיקלי קנה. ואי לא לא יהיב ליה מאי טעמא ארעא דחזיא לדיקלי קאמר ליה. אמר ליה מוכר ללוקח שדה אני מוכר לך לבד מאילני חזינן אי אית בה שאר אילנות כגון זיתים ותאנים וכל שאר אילנות חוץ מדקלים וגפנים שאינן נקראים אילנות לבד מהנהו אילנות מכר לו את השדה אבל האילנות אינן מכורין שהרי הוציאם מכלל שדה ושיירם לעצמו. ואי אית ביה דיקלי בההוא שדה ואין בו שאר אילנות ואיהו א"ל לבר מאילני ודאי מדיקלי מכר לו מכר השדה והנהו דקלים שייר לעצמו ואע"ג דאין סתמא קרויין אילנות אלא רגילין היו לקרותן דקלי' מתוך חשיבותן מתוך שהיו רוב האילנות שלהן דקלים כיון דאין כאן שאר אילנות אלא דקלים האי דקאמר לבר מאילני אדקלים קאי. ואי אית ביה גופני בההוא שדה והמוכר את השדה מכר את הגפנים וכיון דאמר לבר מאילני ובשדה זו אין בו אלא גפנים לבד מגופני קאמר. ואם יש בשדה זו אילני וגופני ואיהו אמר לבד מאילני הכל מכר אפי' הגפנים לבד מאילני דגפנים אין קורין להם אילנות דעלי' דידי' דמוכר דמיא מילתא לגלויי אם הגפנים שייר לעצמו. הילכך יד הלוקח על העליונה. אילני ודיקלי לבר מאילני הכל מכר לבר מאילני שהדקלים אין קוראין להם אילני. ואי א"ל לבר מאילני ואין בשדה אלא גפנים ודקלים הדקלים מכר והגפנים שייר דגפנים לגבי דקלים נקראים אילני ובכלל אילני הם טפי מדיקלא:
אמר רב יהודה האי מאן דמזבין ליה ארעא לחבריה צריך למיכתב ליה קני לך דיקלין שגדלו כל צרכן ותאלין נטעים בחורים הוצין וציצין טוענין פירות. ואע"ג דכי לא כתב ליה הכי קני אפי' הכי שופרא דשטרא הוא דאי אתי לפני ב"ד טועין יהבי ליה שהרי מפורשין בתוך השטר. א"ל לבר מדיקלא פלניא. חזינן אי דיקלא טבא הוא שיורי שייריה לחודיה אי דיקלא בישא הוא כ"ש הנך. א"ל מוכר ללוקח ארעא ודיקלא מזביננא לך שני מכירות הן שדה זו אני מוכר לך וקנה את השדה ואת הדקלים שבתוכו ודיקלא נמי מזביננא לך במקום אחד אי אית ליה דיקלא יהיב ליה תרי דיקלי לבד אותן שבשדות המכורין בכלל שדה דמכירה אחרת היא זו ומיעוט דיקלי שנים ואי לית ליה זבין ליה תרי דיקלי לצותו של זה שלא יהא מחוסר אמנה שכך התנה לו אני מוכר לך אילנות שאקנה לצורכ' או יחזיר מן המעות כנגד שני דקלים דמי ואי אית ליה משעבדי פריק ליה שני דיקלי. ארעא בדיקלא שאמר לו שדה זו עם דקלים שבתוכו אני מוכר והיינו אי אית ביה דיקלי זביני' זביני ואי לא מקח מעות הוא דעבד בה והדרי מעות. ארעא בי דיקלא מקום הראוי לדקלים אי אית בה דיקלי קנה. ואי לא לא יהיב ליה מאי טעמא ארעא דחזיא לדיקלי קאמר ליה. אמר ליה מוכר ללוקח שדה אני מוכר לך לבד מאילני חזינן אי אית בה שאר אילנות כגון זיתים ותאנים וכל שאר אילנות חוץ מדקלים וגפנים שאינן נקראים אילנות לבד מהנהו אילנות מכר לו את השדה אבל האילנות אינן מכורין שהרי הוציאם מכלל שדה ושיירם לעצמו. ואי אית ביה דיקלי בההוא שדה ואין בו שאר אילנות ואיהו א"ל לבר מאילני ודאי מדיקלי מכר לו מכר השדה והנהו דקלים שייר לעצמו ואע"ג דאין סתמא קרויין אילנות אלא רגילין היו לקרותן דקלי' מתוך חשיבותן מתוך שהיו רוב האילנות שלהן דקלים כיון דאין כאן שאר אילנות אלא דקלים האי דקאמר לבר מאילני אדקלים קאי. ואי אית ביה גופני בההוא שדה והמוכר את השדה מכר את הגפנים וכיון דאמר לבר מאילני ובשדה זו אין בו אלא גפנים לבד מגופני קאמר. ואם יש בשדה זו אילני וגופני ואיהו אמר לבד מאילני הכל מכר אפי' הגפנים לבד מאילני דגפנים אין קורין להם אילנות דעלי' דידי' דמוכר דמיא מילתא לגלויי אם הגפנים שייר לעצמו. הילכך יד הלוקח על העליונה. אילני ודיקלי לבר מאילני הכל מכר לבר מאילני שהדקלים אין קוראין להם אילני. ואי א"ל לבר מאילני ואין בשדה אלא גפנים ודקלים הדקלים מכר והגפנים שייר דגפנים לגבי דקלים נקראים אילני ובכלל אילני הם טפי מדיקלא:
9
י׳[דף ע' ע"א]
אמר רב הונא דא"ל לבר מאילני כל שעולין לה בחבל ללקט פירות' חשוב אילן והוי שיור שגבוה הדבה ופירותיו בראשו. ודייני גולה אמרי כל שהעול כובשו חורשים היו בבקר סביב האילנות ואם העול כופף את האילן ועובד השור לדרכו ואין האילן מעכב לא חשיב ולא הוי שיור וכל שאין העול כובשו הוי שיור. מיהו אם אין האילנות גדולים בשדה אלא אילן הוי שיור ולא פליגי הא בדיקלי מילתיה דרב והא באילני שהעול כובשו:
אמר רב הונא דא"ל לבר מאילני כל שעולין לה בחבל ללקט פירות' חשוב אילן והוי שיור שגבוה הדבה ופירותיו בראשו. ודייני גולה אמרי כל שהעול כובשו חורשים היו בבקר סביב האילנות ואם העול כופף את האילן ועובד השור לדרכו ואין האילן מעכב לא חשיב ולא הוי שיור וכל שאין העול כובשו הוי שיור. מיהו אם אין האילנות גדולים בשדה אלא אילן הוי שיור ולא פליגי הא בדיקלי מילתיה דרב והא באילני שהעול כובשו:
10
י״א[שם]
בעא מיניה רב אחא מרב ששת חוץ מחרוב המורכב פלו' חוץ מסדן השקמה פלו' והיו בה חרובין וסדנין מהו דאי הוה שתיק לא היו מכורין בכלל שדה. אבל עכשיו ששייר אחד איכא למימר דשאר חרובין מכר לו וקנה או דילמא שיורי לא יגרע מכחו ואפילו שאר חרובין נמי לא קנה א"ל לא קנה. ואיכא דאמרי בעא מיניה רב אחא בר הונא מרב ששת חוץ מחצי חרוב פלוני. חוץ מחצי סדן פלוני שאר חרובין ודאי לא קני מה ששייר באותו חרוב קני או לא קני אמר ליה לא קנה. איתיבי חוץ מחרוב פלוני חוץ מחצי סדן פלוני לא קני מאי לאו שאר חרובין הוא דלא קני הא מה ששייר באותו חרוב קנה. א"ל לא קני תדע דאילו אמר ליה שדי מכורה לך חוץ מחצי שדה פלוני הכי נמי דההוא הוא לא קנה הא אידך פלגא קני. אלא לא קני הכי נמי לא קני ולא גרסי' אלא לדמי הכא נמי לדמי. לא בלישנא קמא ולא באיכא דאמ' אלא לא קנה כלל. ולהאי לישנא פשיטא ליה דחוץ מסדן פלוני לא קני נמי שאר סדנין. ורבינו ברוך בר שמואל זצ"ל מארץ יון האריך באותה גירסא הכתובה בספרים אלא לדמי הכא נמי לדמי. וכתב בסוף דבריו כך ואמ' לי המורה דהאי לישנא דלדמי לאו דוקא כל כך אלא האי לישנא אחרינא מסתברא שפיר דכת' אלא לא קני הכא נמי לא קני:
בעא מיניה רב אחא מרב ששת חוץ מחרוב המורכב פלו' חוץ מסדן השקמה פלו' והיו בה חרובין וסדנין מהו דאי הוה שתיק לא היו מכורין בכלל שדה. אבל עכשיו ששייר אחד איכא למימר דשאר חרובין מכר לו וקנה או דילמא שיורי לא יגרע מכחו ואפילו שאר חרובין נמי לא קנה א"ל לא קנה. ואיכא דאמרי בעא מיניה רב אחא בר הונא מרב ששת חוץ מחצי חרוב פלוני. חוץ מחצי סדן פלוני שאר חרובין ודאי לא קני מה ששייר באותו חרוב קני או לא קני אמר ליה לא קנה. איתיבי חוץ מחרוב פלוני חוץ מחצי סדן פלוני לא קני מאי לאו שאר חרובין הוא דלא קני הא מה ששייר באותו חרוב קנה. א"ל לא קני תדע דאילו אמר ליה שדי מכורה לך חוץ מחצי שדה פלוני הכי נמי דההוא הוא לא קנה הא אידך פלגא קני. אלא לא קני הכי נמי לא קני ולא גרסי' אלא לדמי הכא נמי לדמי. לא בלישנא קמא ולא באיכא דאמ' אלא לא קנה כלל. ולהאי לישנא פשיטא ליה דחוץ מסדן פלוני לא קני נמי שאר סדנין. ורבינו ברוך בר שמואל זצ"ל מארץ יון האריך באותה גירסא הכתובה בספרים אלא לדמי הכא נמי לדמי. וכתב בסוף דבריו כך ואמ' לי המורה דהאי לישנא דלדמי לאו דוקא כל כך אלא האי לישנא אחרינא מסתברא שפיר דכת' אלא לא קני הכא נמי לא קני:
11
י״ב[שם]
בעא מיניה רב עמרם מרב חסדא המפקיד אצל חבירו בשטר שכתוב בו כמה הפקיד לו וחתמו עדים ואמ' לו החזרתי לך מהו מי אמרי' מיגו דאי בעי ואומ' נאנסו מהימן השתא נמי מהימן. או דילמא מצי אמר ליה שטרך בידי מאי בעי. א"ל מהימן ולימא ליה שטרך בידי מאי בעי. וליטעמך אי א"ל נאנסו מי מצי אמר ליה שטרך בידי מאי בעי. א"ל סוף סוף אי א"ל נאנסו לאו שבועה בעי. מאי נאנסו נמי דקאמ' בשבועה:
בעא מיניה רב עמרם מרב חסדא המפקיד אצל חבירו בשטר שכתוב בו כמה הפקיד לו וחתמו עדים ואמ' לו החזרתי לך מהו מי אמרי' מיגו דאי בעי ואומ' נאנסו מהימן השתא נמי מהימן. או דילמא מצי אמר ליה שטרך בידי מאי בעי. א"ל מהימן ולימא ליה שטרך בידי מאי בעי. וליטעמך אי א"ל נאנסו מי מצי אמר ליה שטרך בידי מאי בעי. א"ל סוף סוף אי א"ל נאנסו לאו שבועה בעי. מאי נאנסו נמי דקאמ' בשבועה:
12
י״ג[שם ע"ב]
לימא הא דרב חסדא כפלוגת' שטר בים היוצא על היתומים ראובן שנתן מעות לשמעון למחצית שכר ונתן וכתב לו שטר כמה נתן לו ומת שמעון. והוציא ראובן אותו שטר על היתומים לתבוע מהם פקדונו והיתומים טוענין שמא אבינו החזיר לך. אי נמי טענו טענת ברי ואילו היתה מלוה בעלמא שהלוה ראובן לשמעון ומת שמעון כולי עלמא מודו דנשבע דאובן וגובה כל השטר מן היתומים דלית לאבוהון שום טענה גבי מלוה ולא מצי טעין נאנסו אלא היה נשבע שלא נתקבל מן הלוה כלום. וכגון שהיה טוענו לוה אישתבע לי דלא פרעתיך כדאמרי' בשבועות וגבי יתמי דידיה דלא ידעי למיטען אנן טענינן ליה ונשבע וגובה חובו משלם אבל השתא דלא הוי מלוה כולו אלא פלגא מלוה ופלגא פקדון כדין כל מעות הנתונות למחצית שבר פליגי. דייני גולה דהיינו קרנא אמרי נשבע וגובה כולו. ודייני ארץ ישראל אמרי דהיינו ר' אמי ור' אסי נשבע וגובה מחצה ודכולי עלמא אית להו דנהרדעי דאמרי האי עיסקא פלגא מלוה ופלגא פקדון קמיפלגי וכדרב חסדא דפלגא מלוה הכל מודים דנשבע וגובה אותו דאפילו היה אבוהון קיים לא מצי למימר החזרתי דאם כן שטרך בידי מאי בעי ומיגו ליכא למימר דאפי' אם נאנסו צריך להחזיר דהא מלוה היא גביה הילכך נשבע וגובה כדין הבא ליפרע מנכסי יתומים אלא בפלג' דהוי פקדון קמיפלגי וכדרב חסדא דדייני גולה דאמרי דנשבע וגובה כולו לא סבירא ליה הא דרב חסדא דאמר נחמן . אלא אי הוה אבוהון קיים לא הוה נאמן לומר החזרתי לך. הילכך נשבע וגובה כולו מן היתומים אפי' פלגא דפקדון. ודייני ארץ ישראל אמרי וסברי לה כרב חסדא דאילו הוה אבוהון קיים הוה מצי למימר החזרתי לך וטענינן נמי הכי ליתמי ומשתבעי יתמי שבועת יורשין כדאיתא בשבועות שלא פקדנו אבא. הילכך נשבע וגובה פלגא מלוה אבל פלגא דפקדון לית ליה לא דבולי עלמא אית להו דרב חסדא. והכא בהא קמיפלגי דייני גולה סברי בעלמא סבירא לן כרב חסדא דנאמן לומר החזרתיו לך אבל גבי יתמי ליכא למימר הכי דכיון דאיכא שטרא בידיה נותן ואיהו לא קא (מצי) טעין פרעתיך אנן נמי לא טענינן ליתמי. דאם איתא דפריעת מימר הוה אמר בשעת שמת. והשתא דאיכא שטרא ביד נותן וגם לא צוה בשעת מיתה. הילכך נשבע וגובה כולו. ודייני ארץ ישראל סברי מלאך המות הוא דאנסיה ולא הספיק לצוות:
לימא הא דרב חסדא כפלוגת' שטר בים היוצא על היתומים ראובן שנתן מעות לשמעון למחצית שכר ונתן וכתב לו שטר כמה נתן לו ומת שמעון. והוציא ראובן אותו שטר על היתומים לתבוע מהם פקדונו והיתומים טוענין שמא אבינו החזיר לך. אי נמי טענו טענת ברי ואילו היתה מלוה בעלמא שהלוה ראובן לשמעון ומת שמעון כולי עלמא מודו דנשבע דאובן וגובה כל השטר מן היתומים דלית לאבוהון שום טענה גבי מלוה ולא מצי טעין נאנסו אלא היה נשבע שלא נתקבל מן הלוה כלום. וכגון שהיה טוענו לוה אישתבע לי דלא פרעתיך כדאמרי' בשבועות וגבי יתמי דידיה דלא ידעי למיטען אנן טענינן ליה ונשבע וגובה חובו משלם אבל השתא דלא הוי מלוה כולו אלא פלגא מלוה ופלגא פקדון כדין כל מעות הנתונות למחצית שבר פליגי. דייני גולה דהיינו קרנא אמרי נשבע וגובה כולו. ודייני ארץ ישראל אמרי דהיינו ר' אמי ור' אסי נשבע וגובה מחצה ודכולי עלמא אית להו דנהרדעי דאמרי האי עיסקא פלגא מלוה ופלגא פקדון קמיפלגי וכדרב חסדא דפלגא מלוה הכל מודים דנשבע וגובה אותו דאפילו היה אבוהון קיים לא מצי למימר החזרתי דאם כן שטרך בידי מאי בעי ומיגו ליכא למימר דאפי' אם נאנסו צריך להחזיר דהא מלוה היא גביה הילכך נשבע וגובה כדין הבא ליפרע מנכסי יתומים אלא בפלג' דהוי פקדון קמיפלגי וכדרב חסדא דדייני גולה דאמרי דנשבע וגובה כולו לא סבירא ליה הא דרב חסדא דאמר נחמן . אלא אי הוה אבוהון קיים לא הוה נאמן לומר החזרתי לך. הילכך נשבע וגובה כולו מן היתומים אפי' פלגא דפקדון. ודייני ארץ ישראל אמרי וסברי לה כרב חסדא דאילו הוה אבוהון קיים הוה מצי למימר החזרתי לך וטענינן נמי הכי ליתמי ומשתבעי יתמי שבועת יורשין כדאיתא בשבועות שלא פקדנו אבא. הילכך נשבע וגובה פלגא מלוה אבל פלגא דפקדון לית ליה לא דבולי עלמא אית להו דרב חסדא. והכא בהא קמיפלגי דייני גולה סברי בעלמא סבירא לן כרב חסדא דנאמן לומר החזרתיו לך אבל גבי יתמי ליכא למימר הכי דכיון דאיכא שטרא בידיה נותן ואיהו לא קא (מצי) טעין פרעתיך אנן נמי לא טענינן ליתמי. דאם איתא דפריעת מימר הוה אמר בשעת שמת. והשתא דאיכא שטרא ביד נותן וגם לא צוה בשעת מיתה. הילכך נשבע וגובה כולו. ודייני ארץ ישראל סברי מלאך המות הוא דאנסיה ולא הספיק לצוות:
13
י״ד[שם]
שלח רב הונא בר אבין המפקיד אצל חבירו בשטר וא"ל החזרתיו לך נאמן. ושטר כיס היוצא על היתומין נשבע וגובה הכל. תרתי. בתמיה דסתרן אהדדי וכיון דנאמן אמאי נשבע וגובה הכל. הא מצי אבוהון למיטען החזרתי לך פלגא פקדון ואנן נמי ניטעון נמי ליתמי שאני התם דאי איתא דפרעיה מימר הוה אמר. רבא אמר הילכתא נשבע וגובה מחצה פלגא מלוה אבל פלגא פקדון לא מצי גבי דטעני' ליתמי אביהם החזיר לך ומישתבעי שבועת יורשין ופטורין אמר מר זוטרא הילכתא כדייני גולה. א"ל רבינא למר זוטרא האמר רבא גובה מחצה א"ל כדייני גולה איפכא מתנינן דייני גולה אמרי נשבע וגובה מחצה דהיינו נמי כדרבא:
שלח רב הונא בר אבין המפקיד אצל חבירו בשטר וא"ל החזרתיו לך נאמן. ושטר כיס היוצא על היתומין נשבע וגובה הכל. תרתי. בתמיה דסתרן אהדדי וכיון דנאמן אמאי נשבע וגובה הכל. הא מצי אבוהון למיטען החזרתי לך פלגא פקדון ואנן נמי ניטעון נמי ליתמי שאני התם דאי איתא דפרעיה מימר הוה אמר. רבא אמר הילכתא נשבע וגובה מחצה פלגא מלוה אבל פלגא פקדון לא מצי גבי דטעני' ליתמי אביהם החזיר לך ומישתבעי שבועת יורשין ופטורין אמר מר זוטרא הילכתא כדייני גולה. א"ל רבינא למר זוטרא האמר רבא גובה מחצה א"ל כדייני גולה איפכא מתנינן דייני גולה אמרי נשבע וגובה מחצה דהיינו נמי כדרבא:
14