אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא ה׳Ohr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 5
א׳פי' הרב ר' ברוך מארץ יון בפירושיו מהא שמעינן דליתנהו לשינויי דחייא בר רב מדרבינא אמר לרוניא הב לי מה דאפיקי למימריה דרבא ש"מ בין גדר מקיף את הרביעית בין ניקף מגלגלין עליו את הכל לפי מה שנדר עכ"ל. וכן פר"ח זצ"ל דהילכתא כר' יוסי. וכן כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל אם עמד וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל לא שנא עמד מקיף לא שנא ניקף. וכן כתב רבינו שמשון בר אברהם זצ"ל בשם ר' יצחק בר שמואל זצ"ל דהילכתא כר' יוסי מדקאמר ליה זיל פייסיה במאי דאיפייס משמע דמן הדין היה ליתן יותר אם לא שכבר נתפייס. וכי האי גוונא אשכחן בפ' כל שעה אמר רב קדירות בפסח ישברו. ושמואל אמר לא ישברו משהי ליה להו עד לאחר פיסחא. ומסיק ואזדא שמואל לטעמיה דאמר שמואל להנהו דמזבני כנדי אשוו כנדייכו וזבינו ואי לא דרישנא לכו כר' שמעון אלמא היכא דמסיק כי האי לישנא הכי סבירא ליה. א"כ רבא נמי דקאמר דיינינא לך כר' יוסי הכי סבירא ליה. ואע"ג דבפ' לולב הגזול אמר שמואל להנהו דמזבני אסא אשוו אסייכו ואי לא דרישנא לכו כר' טרפון. ומשמע התם דלהפחידם אמר ולא משום דסבירא ליה דהכי הילכתא. מ"מ הכא לרבא על כרחך כרבא סבירא ליה כדפריש ומדקאמר ליה זיל פייסיה במאי דאיפייס. וכן כתב הרב יצחק אלפס זצ"ל דהלכה כר' יוסי ואליבא דרב הונא דאמר הכל כפי מה שגדר:
1
ב׳[שם]
מתני' כותל חצר שנפל מחייבין אותו לבנותו עד ארבע אמות דבהכי סגי להיזק ראיה. אם אמר האחד לאחר שבנאו אני עשיתיו משלי שלא רצה זה לסייעיני ותובעו חצי היציאה וזה אומר נתתי חלקי בחזקת שנתן עד שיביא התובע ראיה שתבעו ולא נתן דכיון דחובה עליו לסייעו ומשפט זה לכל גלוי לא היה זה בונהו משלו. מארבע אמות ולמעלה אין מחייבין אותו. אם לאחר שבנאו האחד למעלה מארבע אמות הרבה ולא רצה חבירו לסייעו בהגבהתו וסמך השני כותל אחר כנגד כותל זה כדי לסכך ולתת התקרה מכותל לכותל אע"פ שלא נתן עליו עדיין התקרה מגלגלין עליו את הכל דגלי דעתיה דניחא ליה בהגבהה דהאיך. אם בא הראשון ותובעו לדין לאחר שסמך את כותלו לכותל ראשון ואומ' תן לי חלקך כמה שהגבהתי וזה אומר נתתי חלקי. בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה בעדים שנתן שאין משפט זה גלוי לכל אדם עד שיחייבוהו ב"ד אינו עשוי ליתן. הא דאמר רשב"ל הקובע זמן לחבירו וכו'. והא דאיבעיא להו תבעו לאחר זמנו וכו' פירשתי פ' אלו מציאות:
מתני' כותל חצר שנפל מחייבין אותו לבנותו עד ארבע אמות דבהכי סגי להיזק ראיה. אם אמר האחד לאחר שבנאו אני עשיתיו משלי שלא רצה זה לסייעיני ותובעו חצי היציאה וזה אומר נתתי חלקי בחזקת שנתן עד שיביא התובע ראיה שתבעו ולא נתן דכיון דחובה עליו לסייעו ומשפט זה לכל גלוי לא היה זה בונהו משלו. מארבע אמות ולמעלה אין מחייבין אותו. אם לאחר שבנאו האחד למעלה מארבע אמות הרבה ולא רצה חבירו לסייעו בהגבהתו וסמך השני כותל אחר כנגד כותל זה כדי לסכך ולתת התקרה מכותל לכותל אע"פ שלא נתן עליו עדיין התקרה מגלגלין עליו את הכל דגלי דעתיה דניחא ליה בהגבהה דהאיך. אם בא הראשון ותובעו לדין לאחר שסמך את כותלו לכותל ראשון ואומ' תן לי חלקך כמה שהגבהתי וזה אומר נתתי חלקי. בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה בעדים שנתן שאין משפט זה גלוי לכל אדם עד שיחייבוהו ב"ד אינו עשוי ליתן. הא דאמר רשב"ל הקובע זמן לחבירו וכו'. והא דאיבעיא להו תבעו לאחר זמנו וכו' פירשתי פ' אלו מציאות:
2
ג׳[דף ו' ע"א]
אמר רב הונא סמך לפלגא שלא היה כותל החדש ארוך ככותל הראשון אלא כחציו או בגובהו לא הגביהו בגובה הראשון סמך לכולה וחייב ליתן חלקו בכותל הראשון כאילו סמך כותל שני כנגד כל הראשון דכיון דהתחיל סופו לגמור ויתן תקרה ויעשה עלייה על גבי תקרה ויצטרך לו כותל שהגביה חבירו. ותנן אע"פ שלא נתן עליו עדיין את התקרה נותן מיד. ורב נחמן אמר למאי דסמך סמך. למאי דלא סמך לא סמך:
אמר רב הונא סמך לפלגא שלא היה כותל החדש ארוך ככותל הראשון אלא כחציו או בגובהו לא הגביהו בגובה הראשון סמך לכולה וחייב ליתן חלקו בכותל הראשון כאילו סמך כותל שני כנגד כל הראשון דכיון דהתחיל סופו לגמור ויתן תקרה ויעשה עלייה על גבי תקרה ויצטרך לו כותל שהגביה חבירו. ותנן אע"פ שלא נתן עליו עדיין את התקרה נותן מיד. ורב נחמן אמר למאי דסמך סמך. למאי דלא סמך לא סמך:
3