אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא נ״דOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 54
א׳[דע"ז ע"א]
הכי גריס רבינו שמואל זצ"ל אמר אמימר הילכתא אותיות נקנות במסירה כר'. אמר לי' רב אשי לאמימר גמרא או סברא א"ל גמרא. א"ר אשי סברא נמי אותיות מילי נינהו ומילי מילי לא קניא. ור"ת גריס הילכתא אין אותיות נקנות במסירה. ומפרש מילי במילי לא מי קניא כלומ' המסירה לא מהניא לאותיות שהרי אותיות מילי דשעבודא בעלמא נינהו דאין בהם ממש ואינו מוסרו לו ונמצא שעיקר קנייתו אינו אלא על ידי דברים בעלמא שאמר לו בשעת מסירה הריני מקנה לך במסירה זו כל השעבוד שבו והני מילי במילי לא מיקניא לפיכך צריך שיכתוב לו עדיין שטר על השיעבוד. ולהאי לישנא אתי שפיר האי דפריך לקמן מאם קדם מוכר וכתב את השטר כו' דהתם נמי משמע מילי במילי הוו דאגבי קרקע הוי קניית כמו קניית במסירה. ובשלהי זה בורר פירשתי:
הכי גריס רבינו שמואל זצ"ל אמר אמימר הילכתא אותיות נקנות במסירה כר'. אמר לי' רב אשי לאמימר גמרא או סברא א"ל גמרא. א"ר אשי סברא נמי אותיות מילי נינהו ומילי מילי לא קניא. ור"ת גריס הילכתא אין אותיות נקנות במסירה. ומפרש מילי במילי לא מי קניא כלומ' המסירה לא מהניא לאותיות שהרי אותיות מילי דשעבודא בעלמא נינהו דאין בהם ממש ואינו מוסרו לו ונמצא שעיקר קנייתו אינו אלא על ידי דברים בעלמא שאמר לו בשעת מסירה הריני מקנה לך במסירה זו כל השעבוד שבו והני מילי במילי לא מיקניא לפיכך צריך שיכתוב לו עדיין שטר על השיעבוד. ולהאי לישנא אתי שפיר האי דפריך לקמן מאם קדם מוכר וכתב את השטר כו' דהתם נמי משמע מילי במילי הוו דאגבי קרקע הוי קניית כמו קניית במסירה. ובשלהי זה בורר פירשתי:
1
ב׳[שם]
אמר רבא בר יצחק אמר רב שני שטרות הן אם אמר בשדה זו לפלוני וכתבו לו שטר חוזר בשטר ואינו חוזר בשדה. על מנת שתכתבו בשטר חוזר בין בשטר בין בשדה. פי' רבינו שמואל זצ"ל שני שטרות הן חלוקין זה מזה וכו' בשרה זו לפלוני אני מקנה לכם שדה זו בסודר זה לצורך פלוני והם קנו לאותו פלוני כאשר צוה להם חוזר בשטר ואפי' אמר כתבו ותנו דכל זמן שלא בא לידו של מקבל מתנה יכול זה לעקור שליחותו דאין עושין שטר בעל כרחו של נותן ואם יפה כחו במתנה בעל פה לא ניחא ליה דתהוי מתנה בשטר. ואף על גב דאמרי' בחזקת הבתים קנין בפני שנים אין צריך לומר כתובו דסתם קנין לכתיבה עומד ה"מ סתם אבל היכא דמחי לא כתבינן בעל כרחו. ואינו חוזר בשדה שכבר זכו וזכין לאדם שלא בפניו על מנת שתכתבו כו'. הכי קאמר לא יזכה עד שיבא השטר לידו. עכ"ל. סבירא ליה לרבינו שמואל זצ"ל דאיירי הא בשטרי מתנה בין בשטרי מקח וממכר דהא מייתי עלה מקנין בפני שנים ואין צריך לומר כתובו. ואיהו גופיה פירש בחזקת הבתים דמיירי בקנין סודר בכל דבר. מיהו איכא למימר דאע"ג דמיירי בקנין סודר בכל דבר מ"מ מקנין דמתנה הוא דקא מייתי ולעולם דוקא בשטר מתנה מיירי. וכן פירש ר"ת זצ"ל דוקא בשטר . וזה לשון רבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל מורי מפרש דוקא בשטר מתנה איירי ואע"פ ששטר מתנה אין בו אחריות מ"מ חוזר בו דלא ניחא ליה דליפשו שטרא עילויה דכולי עלמ' לא ידעי הך מאי שטרא הוי. וסברי דשטר חוב כותב לו עליו ואם יצטרך לכתוב נכסיו מתוך כך יזלזלו נכסיו שיאמרו דחוק הוא לפרוע חובותיו אי נמי סבר דשטר מכר הוא וכותב ומשעבד נכסיו וכל אדם שידע ששיעבד נכסיו לא יקנה ממנו אחר כך ברצון מפני השעבוד שיתירא פן יגבו ממנו אבל בשטר מכר כשזכו לו בשדה מסתמא אדעתא דכתיב ליה אחריות זכו ואין יכול לחזור בו:
אמר רבא בר יצחק אמר רב שני שטרות הן אם אמר בשדה זו לפלוני וכתבו לו שטר חוזר בשטר ואינו חוזר בשדה. על מנת שתכתבו בשטר חוזר בין בשטר בין בשדה. פי' רבינו שמואל זצ"ל שני שטרות הן חלוקין זה מזה וכו' בשרה זו לפלוני אני מקנה לכם שדה זו בסודר זה לצורך פלוני והם קנו לאותו פלוני כאשר צוה להם חוזר בשטר ואפי' אמר כתבו ותנו דכל זמן שלא בא לידו של מקבל מתנה יכול זה לעקור שליחותו דאין עושין שטר בעל כרחו של נותן ואם יפה כחו במתנה בעל פה לא ניחא ליה דתהוי מתנה בשטר. ואף על גב דאמרי' בחזקת הבתים קנין בפני שנים אין צריך לומר כתובו דסתם קנין לכתיבה עומד ה"מ סתם אבל היכא דמחי לא כתבינן בעל כרחו. ואינו חוזר בשדה שכבר זכו וזכין לאדם שלא בפניו על מנת שתכתבו כו'. הכי קאמר לא יזכה עד שיבא השטר לידו. עכ"ל. סבירא ליה לרבינו שמואל זצ"ל דאיירי הא בשטרי מתנה בין בשטרי מקח וממכר דהא מייתי עלה מקנין בפני שנים ואין צריך לומר כתובו. ואיהו גופיה פירש בחזקת הבתים דמיירי בקנין סודר בכל דבר. מיהו איכא למימר דאע"ג דמיירי בקנין סודר בכל דבר מ"מ מקנין דמתנה הוא דקא מייתי ולעולם דוקא בשטר מתנה מיירי. וכן פירש ר"ת זצ"ל דוקא בשטר . וזה לשון רבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל מורי מפרש דוקא בשטר מתנה איירי ואע"פ ששטר מתנה אין בו אחריות מ"מ חוזר בו דלא ניחא ליה דליפשו שטרא עילויה דכולי עלמ' לא ידעי הך מאי שטרא הוי. וסברי דשטר חוב כותב לו עליו ואם יצטרך לכתוב נכסיו מתוך כך יזלזלו נכסיו שיאמרו דחוק הוא לפרוע חובותיו אי נמי סבר דשטר מכר הוא וכותב ומשעבד נכסיו וכל אדם שידע ששיעבד נכסיו לא יקנה ממנו אחר כך ברצון מפני השעבוד שיתירא פן יגבו ממנו אבל בשטר מכר כשזכו לו בשדה מסתמא אדעתא דכתיב ליה אחריות זכו ואין יכול לחזור בו:
2