אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא נ״וOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 56
א׳כתב רבינו שמואל זצ"ל מסתברא כלשון אחרון וראשון שינויא הוא:
1
ב׳[דף ע"ח ע"א]
מתני' המוכר את החמור לא מכר את כליו. נחום המדי אומר מכר חמור מכר את כליו. ר' יהודה אומר פעמים מכורין ופעמים שאין מכורין. כיצד היה חמור לפניו וכליו עליו וא"ל מכור לי חמורך זה כולן מכורין חמורך הוא אין כליו מכורין דהכי משמע אם זו היא חמורך מכור אותה לי דהיינו במוכר חמור בסתם וסבירא ליה לר' יהודה דאין כליו מכורין אפילו בעודן עליו. אמר עולא מחלוקת דת"ק ונחום המדי בכלים העשויין למשאוי חמור כגון שק ודיסקא שעשויין לטעון בתוכו משאוי ולתת על החמור וכומני דהיינו מרכבת דנשי וגם הוא כמשאוי שהאשה יושבת כמשאוי. דת"ק סבר סתם חמור לרכיבת אדם עומד ולא למשאוי. ונחום המדי אומר סתם חמור למשאוי עומד וקנה. אבל אוכף ומרדעת דברי הכל מכורין דקיימי בין לרכיבה בין למשאוי. איבעיא להו בעודן עליו האי שק ודיסקא וכומני בשעת מכירה מחלוקת אבל בשאין עודן עליו מודה הוא נחום לרבנן דאין מכורין ואפי' אוכף ומרדעת אין מכורין אם אינן עליו או דילמא בשאין עודן עליו מחלוקת ואפ"ה אוכף ומרדעת קנה אבל בעודן עליו מודו ליה רבנן לנחום המדי דכולן מכורין:
מתני' המוכר את החמור לא מכר את כליו. נחום המדי אומר מכר חמור מכר את כליו. ר' יהודה אומר פעמים מכורין ופעמים שאין מכורין. כיצד היה חמור לפניו וכליו עליו וא"ל מכור לי חמורך זה כולן מכורין חמורך הוא אין כליו מכורין דהכי משמע אם זו היא חמורך מכור אותה לי דהיינו במוכר חמור בסתם וסבירא ליה לר' יהודה דאין כליו מכורין אפילו בעודן עליו. אמר עולא מחלוקת דת"ק ונחום המדי בכלים העשויין למשאוי חמור כגון שק ודיסקא שעשויין לטעון בתוכו משאוי ולתת על החמור וכומני דהיינו מרכבת דנשי וגם הוא כמשאוי שהאשה יושבת כמשאוי. דת"ק סבר סתם חמור לרכיבת אדם עומד ולא למשאוי. ונחום המדי אומר סתם חמור למשאוי עומד וקנה. אבל אוכף ומרדעת דברי הכל מכורין דקיימי בין לרכיבה בין למשאוי. איבעיא להו בעודן עליו האי שק ודיסקא וכומני בשעת מכירה מחלוקת אבל בשאין עודן עליו מודה הוא נחום לרבנן דאין מכורין ואפי' אוכף ומרדעת אין מכורין אם אינן עליו או דילמא בשאין עודן עליו מחלוקת ואפ"ה אוכף ומרדעת קנה אבל בעודן עליו מודו ליה רבנן לנחום המדי דכולן מכורין:
2