אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא ס״דOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 64
א׳הילכך קתני התם הגבהה והוצאה דאינו חפץ לא להשאיל ולא להשכיר רשותו וגבי נפקד שייך קבלה ושכירות דכי היכי שהיה הנפקד של זה הראשון הכי נמי ישמור פקדונו של שני. ורבותא נקט הכא קבלה ושכירות כ"ש הגבהה והוצאה ומאן דמוקי לקמן במאני דמוכר בי מוכר ומאני לוקח בי לוקח. איכא לאוקמי נמי במאני דמופקד בי מופקד. והילכך לא קני לוקח בכליו דנפקד:
1
ב׳[שם ע"ב]
מאי לאו רשות הרבים ממש. ואפילו הכי קתני אם היתה מידה של אחד מהן ראשון ראשון קנה אלמא כלים של לוקח ברשות הרבים קני וקשיא למ"ד חוץ מרשות הרבים ולר' אבוה ור' יוחנן לא סימטא והא דומיא דחצר שאינה של שניהם דקתני דלאו כוליה למר ולא כוליה למר אלא לתרוייהו חצר השותפין. כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל האי דקתני אם היתה המידה של אחד מהן ראשון ראשון קנה ואע"פ שלא נתמלאת המידה אוקימ' כשהיו שנתות במידה. וכן הלכה עכ"ל. ולקמן אפרש. תנן משך חמריו ופועליו והכניסן לוקח לתוך ביתו והתבואה על גבן בין פסק בין עד שלא מדד. בין מדד עד שלא פסק שניהם יכולים לחזור בהן:
מאי לאו רשות הרבים ממש. ואפילו הכי קתני אם היתה מידה של אחד מהן ראשון ראשון קנה אלמא כלים של לוקח ברשות הרבים קני וקשיא למ"ד חוץ מרשות הרבים ולר' אבוה ור' יוחנן לא סימטא והא דומיא דחצר שאינה של שניהם דקתני דלאו כוליה למר ולא כוליה למר אלא לתרוייהו חצר השותפין. כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל האי דקתני אם היתה המידה של אחד מהן ראשון ראשון קנה ואע"פ שלא נתמלאת המידה אוקימ' כשהיו שנתות במידה. וכן הלכה עכ"ל. ולקמן אפרש. תנן משך חמריו ופועליו והכניסן לוקח לתוך ביתו והתבואה על גבן בין פסק בין עד שלא מדד. בין מדד עד שלא פסק שניהם יכולים לחזור בהן:
2
ג׳[דף פ"ו ע"א]
פירקן בין מוכר בין לוקח והכניסן לרשותו דיש כאן הנחה ברשות לוקח פסק עד שלא מדד אין יכולים לחזור בהן. מדד עד שלא פסק שניהם יכולים לחזור בהן. ודייקי מינה מדכליו דמוכר ברשות לוקח לא קנה כלומר שאין כליו של מוכר מעכב על רשות הלוקח לקנותן ללוקח כדקתני פירקן ופסק קנה דקני רשות הלוקח קודם מדידה. ואע"פ שעדיין הפירות בתוך שקיו של מוכר דכיון דאהני רשות לוקח לבטל כליו של מוכר להוציאם מרשות מוכר. כ"ש דלוקח נמי ברשות מוכר בטל הרשות את הכלי של לוקח שלא להוציאם מחזקת מוכר שמוחזק בהם עד עתה. ואוקמה מר בר רב אשי לעולם כליו דמוכר ברשות מוכר קנה מוכר מעכב על רשות הלוקח שלא לקנות הלוקח. והכא באסכלי בתומי עסקינן בחבילות שומים דליתנהו בשקים ומכי פירקן הונחו ברשות לוקח וקני ליה רשותא מיד כשקיבל עליו המוכר ולעולם כליו דמוכר ברשות לוקח קנה מוכר. א"ל הון בר מר זוטרא לרבינא מכדי פירקן קתני מה לי פסק ומה לי לא פסק א"ל פסק סמכא דעתי' לא פסק לא סמכא דעתיה. וכתב רבינו ברוך בר שמואל זצ"ל מארץ יון והילכתא כליו של לוקח ברשות מוכר קנה ואפי' בסתמ' דלא א"ל מוכר זיל קני כמר בר רב אשי מיהו אינה ראיה דמר בר רב אשי דחויי קא מדחי ליה. ותו אפי' לדברי מר בר רב אשי אין ראיה לכליו של לוקח מכליו דמוכר. תנן התם פ"ק דקידושין נכסים שיש להם אחריות דהיינו קרקעות שקיימים לעולם ניקנין בכסף במתן מעות ובשטר אם כתב שדי מכורה לך או נתונה לך ומסר לו את השטר. ובחזקה נעל גדר ופרץ כל שהו. ושאין להם אחריות דהיינו מטלטלי אין ניקנין אלא במשיכה שמושכן לרשותו או לרשות שיש להם חלק בו כגון בסימטא וחצר השותפין. בסורא מתני לה משמיה דרב חסדא. בפומבדיתא מתני לה משמיה דרב כהנא ואמרי לה משמיה דרבא לא שנו אלא דברים שאין דרכן להגביה שכבדין הילכך אפי' משיכה קונה וכ"ש דהגבהה קונה בכל מקום ובכל דבר דמשמגביה הניחה ברשותו. אבל דברים שדרכן להגביה כגון דברים קלים בהגבהה קני להו במשיכה לא קני להו:
פירקן בין מוכר בין לוקח והכניסן לרשותו דיש כאן הנחה ברשות לוקח פסק עד שלא מדד אין יכולים לחזור בהן. מדד עד שלא פסק שניהם יכולים לחזור בהן. ודייקי מינה מדכליו דמוכר ברשות לוקח לא קנה כלומר שאין כליו של מוכר מעכב על רשות הלוקח לקנותן ללוקח כדקתני פירקן ופסק קנה דקני רשות הלוקח קודם מדידה. ואע"פ שעדיין הפירות בתוך שקיו של מוכר דכיון דאהני רשות לוקח לבטל כליו של מוכר להוציאם מרשות מוכר. כ"ש דלוקח נמי ברשות מוכר בטל הרשות את הכלי של לוקח שלא להוציאם מחזקת מוכר שמוחזק בהם עד עתה. ואוקמה מר בר רב אשי לעולם כליו דמוכר ברשות מוכר קנה מוכר מעכב על רשות הלוקח שלא לקנות הלוקח. והכא באסכלי בתומי עסקינן בחבילות שומים דליתנהו בשקים ומכי פירקן הונחו ברשות לוקח וקני ליה רשותא מיד כשקיבל עליו המוכר ולעולם כליו דמוכר ברשות לוקח קנה מוכר. א"ל הון בר מר זוטרא לרבינא מכדי פירקן קתני מה לי פסק ומה לי לא פסק א"ל פסק סמכא דעתי' לא פסק לא סמכא דעתיה. וכתב רבינו ברוך בר שמואל זצ"ל מארץ יון והילכתא כליו של לוקח ברשות מוכר קנה ואפי' בסתמ' דלא א"ל מוכר זיל קני כמר בר רב אשי מיהו אינה ראיה דמר בר רב אשי דחויי קא מדחי ליה. ותו אפי' לדברי מר בר רב אשי אין ראיה לכליו של לוקח מכליו דמוכר. תנן התם פ"ק דקידושין נכסים שיש להם אחריות דהיינו קרקעות שקיימים לעולם ניקנין בכסף במתן מעות ובשטר אם כתב שדי מכורה לך או נתונה לך ומסר לו את השטר. ובחזקה נעל גדר ופרץ כל שהו. ושאין להם אחריות דהיינו מטלטלי אין ניקנין אלא במשיכה שמושכן לרשותו או לרשות שיש להם חלק בו כגון בסימטא וחצר השותפין. בסורא מתני לה משמיה דרב חסדא. בפומבדיתא מתני לה משמיה דרב כהנא ואמרי לה משמיה דרבא לא שנו אלא דברים שאין דרכן להגביה שכבדין הילכך אפי' משיכה קונה וכ"ש דהגבהה קונה בכל מקום ובכל דבר דמשמגביה הניחה ברשותו. אבל דברים שדרכן להגביה כגון דברים קלים בהגבהה קני להו במשיכה לא קני להו:
3
ד׳[שם ע"ב]
אמר ליה רבינא לרב אשי ת"ש בהמה גסה ניקנית במשיכה והדקה בהגבהה וחכמים אומרים בהמה דקה במשיכה והא בהמה דקה בת הגבהה היא וקני לה רבנן במשיכה. א"ל שאני בהמה דמסרכא. מיסתרכת ומידבקת ברגליה בקרקע ולא אפשר בהגבהה כי אם בקושי הילכך אורחא במשיכה:
אמר ליה רבינא לרב אשי ת"ש בהמה גסה ניקנית במשיכה והדקה בהגבהה וחכמים אומרים בהמה דקה במשיכה והא בהמה דקה בת הגבהה היא וקני לה רבנן במשיכה. א"ל שאני בהמה דמסרכא. מיסתרכת ומידבקת ברגליה בקרקע ולא אפשר בהגבהה כי אם בקושי הילכך אורחא במשיכה:
4