אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא ע״אOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 71
א׳כתב הרב רבינו ברוך זצ"ל מארץ יון לאו דאסור לעשו' כן אם היה על תנאי אלא כגון שהיה קונה סתם במקום שמוחקין ואמר גדוש לי. אי נמי קנה סתם במקום שגודשין ובא למחוק. ויש אומרים דאפי' בתנאי אסור לעשות כן. ומנין שאם אמר הריני מוחק וכו' ת"ל אבן שלימה וצדק כלומר שקבלו הוא הצדק עכ"ל. ת"ר מנין שאין מעיינין לשקול לו עין בעין דהיינו בצמצום במקום שמכריעין טפח ואין מכריעין במקום שמעיינין ת"ל אבן שלימה וצדק ומנין שאם אמר הריני מעיין במקום שמכריעין לפחות לו מן הדמים או שאמר הריני מכריע במקום שמעיינין להוסיף לו על הדמים שאין שומעין לו ת"ל אבן שלמה וצדק:
1
ב׳הדרן עלך פרק המוכר את הספינה
2
ג׳פרק יש נוחלין
3
ד׳[דף קט"ו ע"א]
בפ' יש נוחלין תנן. סדר נחלות כך הוא איש כי ימות ובן אין לו בן קודם לבת פי' ראובן קודם לדינה אחותו לירש יעקב. וכן כל יוצאי יריכו של ראובן אם מת ראובן קודמין לדינה לירש את יעקב. כגון אם מת ראובן חנוך בנו קודם לדינה אחות לירש את יעקב ובנו של חנוך ובן בנו עד אלף דורות כולם קודמין לדינה. בת קודמת לאתין אם יש למת בת קודמת לאחיו של מת כל יוצאי יריכה של בת קודמת לאחין. אחין קודמין לאחי האב כל יוצאי יריכו של אחין קודמין לאחי האב. ואם יש לאב אחות הן קודמין לאחות והאחות קודמין לאחי האב. כך פי' רשב"ם זצ"ל. זה הכלל כל הקודמין לנחלה ומתו יוצאי יריכו קודמין ועומדין במקומו לירש אותו נחלה ולא שאר קרובי המת יורשין אע"פ שקרובין למת יותר מיוצאי יריכו של אלו. האב קודם לירש בנו או בתו שמתו לכל יוצאי יריכו דהיינו אחי המת. ותניא בריש פרקין ונתת את נחלתו לשארו הקרוב אליו זה האב של מת. ואשמעינן קרא שהאב פעמים יורש את בנו ושארו היינו אמו כדכתיב כי שאר אביך היא וכתיב כי אם לשארו הקרוב אליו לאמו ולאביו ללמד שהאב של מת קודם לאחיו של מת. כגון שאם מת ראובן בלא בנים יעקב יורשו ולא שמעון אחיו יורשו יכול יהא קודם לבן כלו' יכול יהא יעקב קודם לחנוך בן ראובן. אפילו היכ' דהניח ראובן זרע יירש יעקב ולעולם לא ירש בן ראובן אלא היכא דאין יעקב קיים ת"ל הקרוב אליו קרוב קרוב למת יותר קודם בנחלה ליורשו. והבן של מת כגון חנוך בן ראובן קרוב הוא לראובן יותר מיעקב אביו. מה ראית לרבות את הבן של מת שיהא קודם לאבי המת ולהוציא את האח ולומר שהאב קודם לאת מרבה אני את הבן שבן קם תחת אביו לידיעה ולשדה אחוזה:
בפ' יש נוחלין תנן. סדר נחלות כך הוא איש כי ימות ובן אין לו בן קודם לבת פי' ראובן קודם לדינה אחותו לירש יעקב. וכן כל יוצאי יריכו של ראובן אם מת ראובן קודמין לדינה לירש את יעקב. כגון אם מת ראובן חנוך בנו קודם לדינה אחות לירש את יעקב ובנו של חנוך ובן בנו עד אלף דורות כולם קודמין לדינה. בת קודמת לאתין אם יש למת בת קודמת לאחיו של מת כל יוצאי יריכה של בת קודמת לאחין. אחין קודמין לאחי האב כל יוצאי יריכו של אחין קודמין לאחי האב. ואם יש לאב אחות הן קודמין לאחות והאחות קודמין לאחי האב. כך פי' רשב"ם זצ"ל. זה הכלל כל הקודמין לנחלה ומתו יוצאי יריכו קודמין ועומדין במקומו לירש אותו נחלה ולא שאר קרובי המת יורשין אע"פ שקרובין למת יותר מיוצאי יריכו של אלו. האב קודם לירש בנו או בתו שמתו לכל יוצאי יריכו דהיינו אחי המת. ותניא בריש פרקין ונתת את נחלתו לשארו הקרוב אליו זה האב של מת. ואשמעינן קרא שהאב פעמים יורש את בנו ושארו היינו אמו כדכתיב כי שאר אביך היא וכתיב כי אם לשארו הקרוב אליו לאמו ולאביו ללמד שהאב של מת קודם לאחיו של מת. כגון שאם מת ראובן בלא בנים יעקב יורשו ולא שמעון אחיו יורשו יכול יהא קודם לבן כלו' יכול יהא יעקב קודם לחנוך בן ראובן. אפילו היכ' דהניח ראובן זרע יירש יעקב ולעולם לא ירש בן ראובן אלא היכא דאין יעקב קיים ת"ל הקרוב אליו קרוב קרוב למת יותר קודם בנחלה ליורשו. והבן של מת כגון חנוך בן ראובן קרוב הוא לראובן יותר מיעקב אביו. מה ראית לרבות את הבן של מת שיהא קודם לאבי המת ולהוציא את האח ולומר שהאב קודם לאת מרבה אני את הבן שבן קם תחת אביו לידיעה ולשדה אחוזה:
4
ה׳[שם]
ת"ר בן אין לו אין לי אלא בן. בן הבן ובת הבן במקום שאין שם בן הבן ובן של בת הבן וה"ה לבת של הבת הבן מנין ת"ל אין לו עיין עליו על מת אם יש לו בן או בא מכחו של בן כגון יוצאי יריכו. בת אין לי אלא בת בת הבת ובת הבן ובת של בת הבת וה"ה של בן הבת מנין ת"ל אין לו עיין עליו אם יש לו בת כלל. וכיון דיוצאי יריכה עובר ירך אמו הוא הא כיצד כלומר הא ודאי כי היכי דאמרינן עליו עיין עליו למטה ה"נ אמרינן עיין עליו למעלה שאם כלה זרעו לגמרי העבירנה ליורשי האב למעל' הא כיצד אתה מוצא בכל מקום עיין עליו נחלה ממשמשת והולכת עד ראובן שאם אין לו לא אב ולא אח לא בן אח לא אחות ולא בן אחות ולא בני בניהם עד עולם. ולא אבי האב ולא אחי האב ולא אחות האב ולא בני אחות האב מחזרין למטה ולמעלה על קרובי אבותיו עד ראובן ולא יתנוהו לקרובי האם:
ת"ר בן אין לו אין לי אלא בן. בן הבן ובת הבן במקום שאין שם בן הבן ובן של בת הבן וה"ה לבת של הבת הבן מנין ת"ל אין לו עיין עליו על מת אם יש לו בן או בא מכחו של בן כגון יוצאי יריכו. בת אין לי אלא בת בת הבת ובת הבן ובת של בת הבת וה"ה של בן הבת מנין ת"ל אין לו עיין עליו אם יש לו בת כלל. וכיון דיוצאי יריכה עובר ירך אמו הוא הא כיצד כלומר הא ודאי כי היכי דאמרינן עליו עיין עליו למטה ה"נ אמרינן עיין עליו למעלה שאם כלה זרעו לגמרי העבירנה ליורשי האב למעל' הא כיצד אתה מוצא בכל מקום עיין עליו נחלה ממשמשת והולכת עד ראובן שאם אין לו לא אב ולא אח לא בן אח לא אחות ולא בן אחות ולא בני בניהם עד עולם. ולא אבי האב ולא אחי האב ולא אחות האב ולא בני אחות האב מחזרין למטה ולמעלה על קרובי אבותיו עד ראובן ולא יתנוהו לקרובי האם:
5
ו׳[דף קט"ז ע"א]
בעי רמי בר חמא אבי אביו של מת ואחי האב של מת כלומר זקינו ודודו. היכא דליכא למת לא בן לא בת לא אח ולא אחות איזה מהן קודם כגון אברהם וישמעאל בנכסי עשו. אמר רבא ת"ש האב קודם לכל יוצאי יריכו נמצא אברה' יורש את יצחק מקמי ישמעאל והרי הוא כאילו ירש יצחק את עשו וחוזר אברהם ויורש את יצחק בנו כדאמ' בריש פירקין שהאב קודם לאחין דכי היכי דדרשינן אם אין לו בן עיין עליו. הכי נמי דרשינן בכל הקרובים וגבי מת אבי הבן נמי דרשינן ואם אין לו אב ונתתם את נחלתו לאחיו עיין עליו שאם יש לו ליצחק שום יורש שראוי ליורשו ובא במקומו והיינו אברהם שקודם לישמעאל:
בעי רמי בר חמא אבי אביו של מת ואחי האב של מת כלומר זקינו ודודו. היכא דליכא למת לא בן לא בת לא אח ולא אחות איזה מהן קודם כגון אברהם וישמעאל בנכסי עשו. אמר רבא ת"ש האב קודם לכל יוצאי יריכו נמצא אברה' יורש את יצחק מקמי ישמעאל והרי הוא כאילו ירש יצחק את עשו וחוזר אברהם ויורש את יצחק בנו כדאמ' בריש פירקין שהאב קודם לאחין דכי היכי דדרשינן אם אין לו בן עיין עליו. הכי נמי דרשינן בכל הקרובים וגבי מת אבי הבן נמי דרשינן ואם אין לו אב ונתתם את נחלתו לאחיו עיין עליו שאם יש לו ליצחק שום יורש שראוי ליורשו ובא במקומו והיינו אברהם שקודם לישמעאל:
6