אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא ע״דOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 74

א׳ ניתאי שם חכם סבר למיעבד עובדא כר' זכריה בן הקצב דהבן והבת יחלוקו בשוה בנכסי האם א"ל כמאן זכריה בן הקצב אפס זכריה כלומר בטלו דבריו שאין הלכה כמותו. ר' טבלא סבר למיעבד כר' זכריה בן הקצב א"ל ר' נחמן מאי האי א"ל דאמר רב חנינא בר שלמיא משמיה דרב הלכה כר' זכריה בן הקצב א"ל זיל אהדר עובדא למריה ואי לא מפיקנא לך לרב חנינא בר שלמיא מאוניך. כלומר משמתינא לך ולא יסייע לך ר' חנינא בר שלמיא. רב הונא בר חייא סבר למיעבד עובדא כר' זכריה בן הקצב א"ל רב נחמן מאי האי א"ל דאמר רב הונא בר חייא אמר רב הלכה כר' זכריה בן הקצב. א"ל אשלח ליה לרב הונא ואודיעו שאתה אומר כן בשמו ואדע אם אמת הוא שאמר רב הונא כן. איכסוף דשמא חזר בו רב המנונא או לא היה סומך על שמועתו. אמר ליה איכו השתא נח נפשיה דרב הונא איתריסת' לקיבלי ולא הייתה הוזד בך. ואיהו רב נחמן כמאן סברוה כי הא דרב ושמואל דאמרי תרוייהו אין הלכה כר' זכריה בן הקצב. ור' ינאי נמי סבר בסמוך שהבן קודם לבת בנכסי האם:
1
ב׳[שם ע"ב]
תנן האיש יורש את אשתו מנא הני מילי. דת"ר ונתתם את נחלתו לשארו. שארו זו אשתו מלמד שהבעל יורש את אשתו יכול אף היא תירשנו ת"ל וירש אותה מלמד שהוא יורש אותה ואין היא יורשת אותו:
2