אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא ע״הOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 75
א׳פי' רבינו שמואל זצ"ל שהאיש יורש את אשתו ואפי' היכא דאיכא בן שהרי הבעל אינו קרוב לה כשאר קרובים שלה שקרובים לה ממשפחתה ואפי' הכי אמרי' שהוא יורש את אשתו. הילכך ודאי לכל הקרובים שלה אמרי' דבעל יורש ולא הם וקודם אפי' לבן. וכן פי' רבי' יצחק בר מרדכי זצ"ל כדבריו. ועוד דקדק מהא דכתיב ואלעזר בן אהרן מת ויקברו אותו ודרשינן לקמן בסוף שמעתי' נחלה הראויה לו וירשה בנו אלמא הא דגרס' דראוי היה משום הכי ירשה בנו ובנה אבל מוחזק איהו הוה קדים ליה לפנחס. ופי' רבינו שמואל זצ"ל לקמן דקיימא לן שהבעל יורש את אשתו ואם אין בעל קיים בנה יורשה ואם אין בנה. בתה יורשתה בכל הסדר שכתבנו בפסק שלמעלה עד אדם הראשון:
1
ב׳[דף קי"ג ע"א]
אמר רבי אבהו אמר ר' יוחנן אמר ר' ינאי ומטו בה משמיה דר' יהושע בן קרחה מנין לבעל שאינו נוטל בראוי כבמוחזק. בראוי כגון שמתה אשתו ואחר כך מת אביה דנחלה זו ראויה לה אילו היתה קיימת מנין שלא ירשה הבעל אלא קרוביה מצד האב או בנה יירשנה שהבן יורש את זקינו כדכתיב ואם אין לו בת עיין עליה שבן הבת יורש אביה. כבמוחזק. ירושה שהיא מוחזקת כבר קודם מיתתה כגון שמת אביה ואחר כך מתה היא. מנין שלא יירש שנאמר וסגוב הוליד את יאיר ויהי לו עשרים ושלש ערים בארץ הגלעד . מנין ליאיר שלא היה לו לסגוב אלא מלמד שנשא סגוב אשה ומתה בחיי מורישיה ומתו מורישיה וירשה יאיר ולא סגוב אביו. לפי שאין הבעל נוטל בראוי הוא היה יורשה ולא יאיר בנה שהאב קודם לבנו בירושת אשתו. וירשה יאיר לאשתו נחלה הראויה לו וירשה בנו. ואומר אלעזר בן אהרן מת ויקברו אותו בגבעת פנחס בנו אשר נתן לו בגבעת אפרים. מנין לפנחס שלא היה לו לאלעזר. אלא מלמד שנשא אשה ומתה בחיי מורישיה ומתו מורישיה וירשה פנחס אשר נתן לו בהר אפרים קא דייק ומשמע שבאו לדין אלעזר ופנחס על עסק ירושה זו לפי שהיתה ראויה לאלעזר וניתנה בב"ר לבנו לפי שאין הבעל נוטל בראוי. מאי ואומר וכי תימא יאיר הוא דאינסיב אינתתיה ומתה וירשה. ת"ש ואלעזר בן אהרן מת. וכי תימא דנפלה ליה משדה חרמים. ת"ש בגבעת פנחס בנו אשר נתן לו נחלה הראויה לו וירשה בנו. והא ליכא למימר דפנחס זבן מיזבן כדאמרי' לעיל דא"כ נמצא' שדה חוזרת ביובל נמצאת אותו צדיק קבור בשאינו שלו. ואע"ג דהשתא נמי של בנו הוי הא לאו זילזול הוי דבשל בנו הוא קבור:
אמר רבי אבהו אמר ר' יוחנן אמר ר' ינאי ומטו בה משמיה דר' יהושע בן קרחה מנין לבעל שאינו נוטל בראוי כבמוחזק. בראוי כגון שמתה אשתו ואחר כך מת אביה דנחלה זו ראויה לה אילו היתה קיימת מנין שלא ירשה הבעל אלא קרוביה מצד האב או בנה יירשנה שהבן יורש את זקינו כדכתיב ואם אין לו בת עיין עליה שבן הבת יורש אביה. כבמוחזק. ירושה שהיא מוחזקת כבר קודם מיתתה כגון שמת אביה ואחר כך מתה היא. מנין שלא יירש שנאמר וסגוב הוליד את יאיר ויהי לו עשרים ושלש ערים בארץ הגלעד . מנין ליאיר שלא היה לו לסגוב אלא מלמד שנשא סגוב אשה ומתה בחיי מורישיה ומתו מורישיה וירשה יאיר ולא סגוב אביו. לפי שאין הבעל נוטל בראוי הוא היה יורשה ולא יאיר בנה שהאב קודם לבנו בירושת אשתו. וירשה יאיר לאשתו נחלה הראויה לו וירשה בנו. ואומר אלעזר בן אהרן מת ויקברו אותו בגבעת פנחס בנו אשר נתן לו בגבעת אפרים. מנין לפנחס שלא היה לו לאלעזר. אלא מלמד שנשא אשה ומתה בחיי מורישיה ומתו מורישיה וירשה פנחס אשר נתן לו בהר אפרים קא דייק ומשמע שבאו לדין אלעזר ופנחס על עסק ירושה זו לפי שהיתה ראויה לאלעזר וניתנה בב"ר לבנו לפי שאין הבעל נוטל בראוי. מאי ואומר וכי תימא יאיר הוא דאינסיב אינתתיה ומתה וירשה. ת"ש ואלעזר בן אהרן מת. וכי תימא דנפלה ליה משדה חרמים. ת"ש בגבעת פנחס בנו אשר נתן לו נחלה הראויה לו וירשה בנו. והא ליכא למימר דפנחס זבן מיזבן כדאמרי' לעיל דא"כ נמצא' שדה חוזרת ביובל נמצאת אותו צדיק קבור בשאינו שלו. ואע"ג דהשתא נמי של בנו הוי הא לאו זילזול הוי דבשל בנו הוא קבור:
2
ג׳תנן בני אחיות נוחלין ולא מנחילין את אחות אמן שהרי הוא בא מכח האם ואילו מתה דודתו בחיי אמו אמו יורשתה גם הוא יורש את אמו נמצא שבאו לידו נכסי דודתו. ולא מנחילין דכשמת הבן אינו מנחיל לאחות אמו אלא לקרובי אביו דמשפחת אם אינה קרויה משפחה. ועוד דאחות אמו היאך תירשנו. הלא היא באה מכח אחותה שהיא אמו של זה ולא האם יכולה ליורשו כדאמרינן האיש נוחל את אמו ולא מנחיל ק"ו שהיא לא תירש את בן אחותה ובאחיות מן האב מיירי. אבל אחיות מן האם אין נכדה בן אחותה יורש אותה דמשפחת אם הוא. לישנא אחרינא ובני אחיות בני אחותו של ראובן כגון בני דינה נוחלין אותו. שהרי דינה יורשת את אחיה ראובן ובניה באין מכחה. אבל לא מנחילין לראובן שהרי ראובן אחותו דינה בא לירש אותו והלא דינה עצמה אין יורשתו כדאמ' דהאם אינה נוחלת את בניה דמשפחת אב יורש' ולא משפחת האם:
3
ד׳[שם ע"ב]
תנא בני אחיות ולא בנות אחיות למאי הילכתא אמר רב ששת ליקדם שקדמו בנים לבנות לירש את דודיהם דתני ר' שמואל בר יצחק קמיה דרב אחא וירש אותה מקיש ירושה שניה לירושה ראשונה מה ירושה ראשונה הכתובה תחילה קודמין לכל היורשים שהבן קודם לכל היורשים שבעול' דכתי' אם אין לו בן. ואם אין לו אחים וכן כולם ו"ו מוסיף על ענין דאשון אף ירושה שניה וה"ה עשירית דבן קודם לבת דאחין קודמין לאחות לירש בנכסי האח והאחות קודמות לאחי האב של מת ואחי האב קודמין לאחות האב. והאחות האב קודמות לבני אחיותיהם. אבל אם שני אחי האב ולזה בנים ולזה בנות אלו יורשין חלק אביהם ואלו יורשות חלק אביהם:
תנא בני אחיות ולא בנות אחיות למאי הילכתא אמר רב ששת ליקדם שקדמו בנים לבנות לירש את דודיהם דתני ר' שמואל בר יצחק קמיה דרב אחא וירש אותה מקיש ירושה שניה לירושה ראשונה מה ירושה ראשונה הכתובה תחילה קודמין לכל היורשים שהבן קודם לכל היורשים שבעול' דכתי' אם אין לו בן. ואם אין לו אחים וכן כולם ו"ו מוסיף על ענין דאשון אף ירושה שניה וה"ה עשירית דבן קודם לבת דאחין קודמין לאחות לירש בנכסי האח והאחות קודמות לאחי האב של מת ואחי האב קודמין לאחות האב. והאחות האב קודמות לבני אחיותיהם. אבל אם שני אחי האב ולזה בנים ולזה בנות אלו יורשין חלק אביהם ואלו יורשות חלק אביהם:
4