אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא צ״בOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 92
א׳פי' רבינו שמואל זצ"ל שמעינן מהכא דהכי הילכתא דאם הוכרו ולבסוף נתערבו דכותבין רשות זה לזה:
1
ב׳בפרק יוצא דופן תנן תינוק בן יום אחר נוחל ומנחיל. וכתב בספר חפץ למאי הילכתא אמר מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא לומר שהוא ממעט בחלק בכורה היכי משכחת לה כגון דאית ליה לראובן בכור ופשוט וילדה איתתיה ברא בצפרא ושכיב ראובן לאורתא ושכיב ההוא ינוקא למחר לא תימא דהני נכסי דראובן בכור שקיל ליה חולקין ופשוט חד חולקא אלא כיון דחיה דההוא בתר אבוהי חדא שעתא אחזוקי אחזיק ליה בנכסי וכי מייתי ירתוהי תרוייהו לחולקה. כיצד פלגי להו לנכסיה לארבעה חולקין שקיל נמי פלגא ופשוט ריבעא ואידך ריבעא פלגי תרוייהו בשוה. ודוקא ילוד אבל עובר במעי אמו לא דכתי' וילדו לו אין שאין ילוד לא. ואמר מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא בן שנולד לאחר מיתת האב אינו ממעט חלק בכורה מאי טעמא וילדו לו בנים וליכא היכי משכחת לה כגון דהוה ליה בכור ופשוט ושכיב כדמעבריה איתתי' ובתר דשכיב יליד בן האי בן דאתיליד אחר מיתת אביו אינו ממעט חלק בכורה. כיצד שבק אבוהי מאה וחמשין זוזי שקיל בכור חמשין זוזין בחלק בכורתו והנך מאה זוזי פלגי לה בתלתא חולקין שוה בשוה ביניהם. ואמר מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא בכור שנולד אחר מות אביו אינו נוטל פי שנים מאי טעמא בעינן יכיר וליכא והיכי משכחת לה כגון שהיו לו שתי נשים מעוברות ושכיב וילידא חדא מינייהו מקמי אידך לענין חמש סלעין מיחייב דבפטר רחם תלה רחמנא אבל לענין פי שנים לא שקיל. עכ"ל:
2