אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא צ״חOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 98

א׳אעפ"י שהאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט. נראה בעיני אני המחבר שהגוס מגרש דתנן פרק התקבל בראשונה היו אומרים היוצא בקולר ואמר כתבו גט לאשתי הרי אלו יכתבו וינתנו חזרו לומר אף המפרש והיוצא בשיירא ר' שמעון שזורי אומר אף המסוכן ומייתי לה בהקומץ ובפ' בהמה המקשה ובפ' אע"פ ושם פרש"י זצ"ל המסוכן הגוסס הא למדת שהגוסס מגרש. ותו מיהא הרי זה גיטך שעה אחת קודם מיתתו אסורה לאכול בתרומה מיד ואין לך שאינו גוסס סמוך ליציא' הנשמה שעה אחת. ואעפ"כ הוי גט ש"מ שהגוסס מגרש. דאע"ג דמסר לה בעוד שהיה בריא מ"מ לא היה מועיל אם גוסס כמת כשם שאין גט לאחר מיתה. אפי' בא לידו בעודו בריא. הילכך הגוסס שדעתו מיושבת עליו ומילולו נכון הרי זה נותן מתנה ומגרש אשתו בגט:
1
ב׳[שם]
אמר רבי יוחנן אמר בני הוא וחזר ואמר עבדי הוא בין תוך כדי דיבור בין לאחר זמן אינו נאמן. אמר עבדי הוא וחזר ואמר בני הוא נאמן מאי טעמא שיש לפרש דבריו דהאי דקרי בראשון עבד דמשמש ליה כעבדא. היה עובד על בית מכס ואמר בני וחזר ואמר עבדי נאמן דמעיקרא הוו קרי ליה בני משום יראת המכס. עבדי וחזר ואמר בני אינו נאמן דאילו היה בנו לא הי' אומר למוכסים שהוא עבדו. מיתיבי היה משמשו כבן מלביש ומנעיל מכניס ומוציא אבל לא עבודת עבד ואמר בני הוא וחזר ואמר עבדי הוא אינו נאמן. היה משמשו כעבד ואמר עבדי הוא וחזר ואמר בני הוא אינו נאמן. וקשיא לר' יוחנן מסיפא. אמר רב נחמן בר יצחק התם בברייתא כגון דקרי ליה עבדא מצרמאה מאי עבדא מצרמאה מצר עבדא מאה זוזי כלומר עבד גמור הוא לו שסמוכין הוא לו עליו מאה דינרין כלומר ששוה מאה דינרין:
2