אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא קל״גOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 133
א׳[שם]
אמר רבה היתה אבן מונחת לו בחיקו ולא הכיר בה מעולם ועמד ונפלה. לענין נזיקין חייב דאדם מועד לעולם. לענין ארבעה דברים פטור דבעינן כוונה. לענין שבת מלאכת מחשבת אסרה תורה שנתכוון לעשות מלאכה אלא כסבור שהמלאכה מותרת (וכל דאמרי' רבא) או שהיום חול. וכל הני דאמרי' הכא לא נתכוונו לעשות מלאכה הילכך פטירי. לענין גלות כגון אם נפלה על אדם ומת פטור. דגבי גלות כתיב מכה נפש בשגגה ולא מיקריא שגגה אלא דהוה ליה ידיעה מעיקרא וזה לא הכיר בה מעולם. ואע"ג דגבי חלב נמי כתי' שגגה ואפ"ה לא בעינן שתהא לו ידיעה מעיקרא. שאני גבי גלות דכתי' שגגה טובא. לענין עבד שאם נפלה על עבדו וסימא את עינו או הפיל את שינו פלוגתא דרשב"ג ורבנן. דתניא הרי שהיה רבו רופא ואמר לו כחול לי עיני וסימאה או חתור לי שיני והפילה שיחק באדונו ויצא לחירות. רשב"ג אומר ושהתה עד שיתכוון לשחתה. הכא נמי לרבנן יצא לחירות ולרשב"ג לא יצא. והלכה כרבה:
אמר רבה היתה אבן מונחת לו בחיקו ולא הכיר בה מעולם ועמד ונפלה. לענין נזיקין חייב דאדם מועד לעולם. לענין ארבעה דברים פטור דבעינן כוונה. לענין שבת מלאכת מחשבת אסרה תורה שנתכוון לעשות מלאכה אלא כסבור שהמלאכה מותרת (וכל דאמרי' רבא) או שהיום חול. וכל הני דאמרי' הכא לא נתכוונו לעשות מלאכה הילכך פטירי. לענין גלות כגון אם נפלה על אדם ומת פטור. דגבי גלות כתיב מכה נפש בשגגה ולא מיקריא שגגה אלא דהוה ליה ידיעה מעיקרא וזה לא הכיר בה מעולם. ואע"ג דגבי חלב נמי כתי' שגגה ואפ"ה לא בעינן שתהא לו ידיעה מעיקרא. שאני גבי גלות דכתי' שגגה טובא. לענין עבד שאם נפלה על עבדו וסימא את עינו או הפיל את שינו פלוגתא דרשב"ג ורבנן. דתניא הרי שהיה רבו רופא ואמר לו כחול לי עיני וסימאה או חתור לי שיני והפילה שיחק באדונו ויצא לחירות. רשב"ג אומר ושהתה עד שיתכוון לשחתה. הכא נמי לרבנן יצא לחירות ולרשב"ג לא יצא. והלכה כרבה:
1