אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא קנ״הOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 155
א׳רבינו יצחק האלפסי זצ"ל כתב דליתא לדר"י דפטר בשעת הוצאת זבלים דהא אוקימנא בסוף ב"מ בשיטה דאמר אביי רשב"ג ור' יהודה ור' שמעון כולהו ס"ל כל שנתנו חכמי' רשות (להלך) אם הזיק פטור מלשלם וכל כי האי גוונא לית הלכתא כחד מנייהו. ומו"ר אבי העזרי זצ"ל פי' כתב דיתכן להיות הלכה כשיטה. והא דאמרי' באיזהו נשך ההוא שיטה איתמר. ה"פ מכח רבים לא יהא הלכה אם לא מהכרעה אחרת דשיטה לא הוי כרבים. ובפ"ב דקידושין פירשתי השיטות וחברתי אותם:
1
ב׳מתני' המוציא תבנו וקשו וגפתו לרה"ר לזבלים והוזק בהם אחר חייב בנזקו. רשב"ג אומר כל המקלקלים ברה"ר שהזיקו חייבים לשלם וכל הקודם זכה:
2
ג׳[שם ע"ב]
אמר רב הא דקתני כל הקודם זכה בהן בין בגופן בין בשבחן במה שהשביחו ברה"ר דבשעה שהוציאן לא היו שוין אלא דינר והשביחו בנישוף רגלי אדם ובהמה ועמדו על שני דינרים כל הקודם זכה בכל. זעירי אמר זכה בשבח אבל לא זכה בגופן. במאי קמיפלגי רב סבר קנסו גופן משום שבחן וזעירי אמר לא קנסו גופן משום שבחן:
אמר רב הא דקתני כל הקודם זכה בהן בין בגופן בין בשבחן במה שהשביחו ברה"ר דבשעה שהוציאן לא היו שוין אלא דינר והשביחו בנישוף רגלי אדם ובהמה ועמדו על שני דינרים כל הקודם זכה בכל. זעירי אמר זכה בשבח אבל לא זכה בגופן. במאי קמיפלגי רב סבר קנסו גופן משום שבחן וזעירי אמר לא קנסו גופן משום שבחן:
3