אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא קנ״וOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 156
א׳תנן ההופך את הגלל לרה"ר והוזק בהן אחר חייב בנזקו ואלו כל הקודם זכה לא קתני משום דגלל זהו ריעי ואינו משביח ברשות הרבים כלל דהא מושבח ועומד הוא. וקשיא לרב דאמר זכה בין בגופן בין בשבחן. אמר לך רב תנא רישא גבי תבנו וקשו וה"ה לסיפא גבי גלל. והא (ד)קתני עלה גבי גלל אסורין משום גזל אמר ר"נ בר יצחק גלל קרמית דבר שיש בו שבח קנסו גופו משום שבחו דבר שאין בו שבח לא קנסו גופו משום שבחו. וגבי מצניע קוצו וזכוכית ברה"ר כל הקודם בהן זכה דהא לית בהן שבחא ולא תיקשי לרב:
1
ב׳איבעיא להו לדברי האומר קנסו גופן משום שבחן לאלתר קנסינן בתוך שני ימים או שלשה. אע"פ דלא אייתי שבחא מעכשיו כל הקודם בהן זכה או דילמא לכי אייתי שבחא לזמן מרובה לא קנסינן גופן אטו שבחן עד דמייתין שבחן ולא אפשיטא. לימא כתנאי המוציא תבנו וקשו לרה"ר לזבלים והוזק בהן אחר חייב בנזקו וכל הקודם בהן זכה ואסורים משום גלל רשב"ג אומר כל המקלקלין לרה"ר והזיקו חייבין לשלם ומותרין משום גזל וכל הקודם בהן זכה. הא גופא קשיא אמרת כל הקודם בהן זכה והדר תני אסורין משום גזל. אלא לאו הכי קאמר כל הקודם בהן זכה אשבחן ואסורין משום גזל אגופן. ואתא רשב"ג למימר אפילו אגופן נמי כל הקודם זכה. לזעירי ודאי תנאי היא ואיהו כרבנן. אלא לרב מי לימא תנאי היא ושביק רבנן ועביד כרשב"ג. אמר לך רב דכ"ע הני תנאי סברי דקנסו גופן אטו שבחן. והכא בהלכה ואין מודין כן קא מיפלגי. ת"ק סבר דהלכה קנסו גופן אטו שבחן ואין מורין כן והכי קאמר כל הקודם בהן זכה ואפי' גופן דאי עבד. ואי אתא מרישא לאמלוכי אמרינן ליה אסורין משום גזל. ואתא רשב"ג למימר הלכה ומורין כן. דאיתמר רב הונא אמר רב הלכה ואין מורין כן. רב אדא בר אהבה אמר הלכה ומורין כן. איני והא רב הונא אפקר חולשי שעורין קלופין ששטח איש אחר ברה"ר כדי שיתיבשו והפקירן רב הונא והורה שכל הקודם זכה בהן. רב אדא בר אהבה אפקר סליקוסתא פסולות עיטרי תמרים שעשו מהן שכר. בשלמא רב אדא בר אהבה כשמעתיה דאמר הלכה ומורין כן אלא רב הונא לימא הדר ביה. הנהו מותרין הוו דהתרו בהן במה פעמים בבעלים לסלקן משם ולא סילקן ומש"ה הפקירן:
2