אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא קע״בOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 172
א׳קא חזינא לרב שרירא גאון זצ"ל דכתב הכי איכא למימר הני מילי בהקדש דאין הקדש מוציא מיד הקדש אבל הדיוט מוציא מיד הדיוט ולפיכך מה שגבה לא גבה. ה"מ במקרקעי אבל במטלטלי מה שגבה גבה דלית בהו דין קדימ' משום דלית בהו קלא דאמר רבא עשה עבדו אפותיקי ומכרו בעל חוב גובה הימנו. שורו אפותיקי ומכרו אין בע"ח גובה הימנו מ"ט האי אית ליה קלא והאי לית ליה קלא. עכ"ל:
1
ב׳ושור תם שהזיק דין מקרקעי אית ליה דהאמרי' לעיל בשמעתין בהמניח דכיון דנגח קלא אית ליה תורא דנגחנא קרו ליה. הילכך הזיק עד שלא חב. אם קדם בע"ח ותפס מוציאין אותו מידו. ואפילו בלא טעמא דא"ל ניזק אי הוה גבך לאו מינך הוינא מגבי. הילכך אפילו מלוה בשטר אם קדם בע"ח מאוחר ותפס מטלטלי אין מוציאין מידו. אבל תפס מקרקעי מוציאין מידו. ויש לתמוה היכי הוה ס"ד למימר בתפס מקרקעי דאין מוציאין מידו. ותו לבן ננס אליבא דשמואל דאמר מה שגבה גבה ואין מוציאין מידו מ"ש מלוקח שבע"ח מוציא מידו. ופי' רבינו שמואל זצ"ל דעדיף בע"ח מלוקח שלא תנעול דלת בפני לוין. וכן כתובת אשה משום חינא. וכי תימא אי אמרת מה שגבה גבה איכא נמי נעילת דלת מבע"ח קמא. לא היא הואיל ואי קדם וגבה אין מוציאין מידו אבל אי אמרת דבע"ח מאוחר מה שקדם וגבה לא גבה ומוציאין מידו איכא נעילת דלת הואיל ומפסיד לגמרי. אבל ההיא דערכין אתיא בגמגום דאסיקי מה שגבה גבה. והתם ליכא לא נעילת דלת ולא טעם דחינא :
2