אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא קע״וOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 176
א׳[דף ל"ה ע"א]
מתני' שור שהיה רודף אחר שור והוזק הנרדף זה אומר שורך היזיק וזה אומר לא כי אלא בסלע לקה המוציא מחבירו עליו הראיה. היו שנים רודפין אחר אחד ושלשתן של שלשה בני אדם זה אומר שורך הזיק וזה אומר שורך הזיק שניהם פטורין דתרווייהו מדחי ליה ופטורין עד שיביא ראיה הניזק איזה הזיקו. היו שניהם של איש אחד שהיו שניהם שוין בדמים שניהם חייבין. היה אחד גדול ואחד קטן ניזק אומר גדול הזיק והמזיק אומר לא כי אלא קטן הזיק ודמי הקטן תקח ומותר חצי נזק תפסיד. אחד תם ואחד מועד ניזק אומר מועד הזיק ומזיק אומר לא כי אלא תם הזיק המוציא מחבירו עליו הראיה:
מתני' שור שהיה רודף אחר שור והוזק הנרדף זה אומר שורך היזיק וזה אומר לא כי אלא בסלע לקה המוציא מחבירו עליו הראיה. היו שנים רודפין אחר אחד ושלשתן של שלשה בני אדם זה אומר שורך הזיק וזה אומר שורך הזיק שניהם פטורין דתרווייהו מדחי ליה ופטורין עד שיביא ראיה הניזק איזה הזיקו. היו שניהם של איש אחד שהיו שניהם שוין בדמים שניהם חייבין. היה אחד גדול ואחד קטן ניזק אומר גדול הזיק והמזיק אומר לא כי אלא קטן הזיק ודמי הקטן תקח ומותר חצי נזק תפסיד. אחד תם ואחד מועד ניזק אומר מועד הזיק ומזיק אומר לא כי אלא תם הזיק המוציא מחבירו עליו הראיה:
1
ב׳א"ל רבא מפריזקא לרב אשי שמעת מיניה מדקתני שניהן חייבים רצה מזה גובה רצה מזה גובה ואם אבד האחד קם חבירו במקומו ומשתלם הימנו. כך פי' רבינו שלמה זצ"ל. וקשה לרבינו יצחק בר שמואל זצ"ל דלא הוה ליה למימר שמעת מינה אלא הוה ליה למיפרך מסיפא דקתני אחד גדול ואחד קטן משתלם מן הקטן דהמוציא מחבירו עליו הראיה. א"כ כשאבד האחד לא ישתלם מאותו שנשאר. ונראה לו לפרש דבשני שוורים שידוע לנו שהזיקו שור איירי דחשיבי כחד גופא ומשתלם מן השני. אע"ג דמתני' לא איירי אלא בכי האי גוונא שאנו מסופקים איזה מהן נגח. מ"מ דייק מלישנא דקתני שניהם חייבים לאשמעינן שיכול להיות שיהיו שניהם חייבים כגון אי דידעינן בודאי ששניהם הזיקו יחד ודחינן הא דקתני שניהם חייבין לאו לאשמעינן דרצה מזה גובה רצה מזה גובה. אלא מתניתין ר"ע היא דאמר שותפי נינהו וטעמא דאיתנהו לתרווייתו דלא מצי מדחי להו. אבל ליתנהו לתרווייהו מצי א"ל זיל אייתי ראיה דתוראי אזקך ואשלם לך. ופירש"י זצ"ל האי דקתני שניה' חייבים לאו כדקאמרינן רצה מזה גובה רצה מזה גובה אלא הא קמ"ל דכל זמן ששניהם לפנינו דוקא רצה מזה גובה רצה מזה גובה אבל אבד האחד אינו גובה דשותפי נינהו הילכך אבד השור אבד נזקו הילכך כי הוו שניהם שותפין וליתנהו לתרווייהו מצי א"ל אייתי ראיה. אבל לר' ישמעאל כיון דאמר בעל חוב וזוזי הוא דמסיק ביה אע"ג שאבד האחד לא איבד זכותו. וקשה דלעיל אמרינן אפילו לרבי ישמעאל אם שחטו מה שעשה עשוי. ופירש רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל דלהכי מוקי לה כר"ע דלר"י אין שום חידוש דפשיטא דאיבד זכותו כשאבד האחד כיון דבע"ח הוא. אבל לר"ע דאמר שותפי נינהו סד"א דהוי כאילו האחד מן השנים בחזקת הניזק ומצי למימר שלך אבד ולא שלי קמ"ל:
2