אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא קע״חOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 178
א׳[דף ל"ו ע"א]
שור שנגח ארבעה וחמשה שוורים זה אח"ז ובכולן היה תם משלם מגופו. והיכי דמי כגון ראה שור נגח וראה שור ולא נגח ובנגיחה שניה ראה שני פעמים או שלשה פעמים שור ולא נגח דאפי' מועד לסירוגין ליכא דשור אין נעשה מועד אלא א"כ נגח שלשה הנגיחות בשלשה שראה כסדרן או שלא כסדרן ונעשה מועד לסירוגין היכא דסירוגין שוים כדתניא לקמן בפרקין. והכא מיירי שנגח שלא כסדרן ונגח ארבעה וחמשה שוורים ובכולן היה תם ישלם חצי נזק לאחרון שבהם תחילה. ואם יש בו מותר יחזיר לשלפניו כל חצי נזקו והראשונים יפסידו. ואם יש בו מותר יחזיר לשלפני פניו והאחרון אחרון נשכר דברי ר' מאיר. ר' שמעון אומר שותפין הן בנזקין כיצד שור שוה מאתים שנגח לשור שוה מאתים ואין הנבילה יפה כלום זה נוטל מנה וזה נוטל מנה. חזר ונגח שור שוה מאתים האחרון נוטל מנה ושלפניו דהיינו ניזק ראשון נוטל חמשים זוז והבעלים חמשים זוז. חזר ונגח שור אחר שוה מאתים האחרון נוטל מנה מכל מקום שהוא משתלם מגופו. ושלפניו שהיה החצי שלו נוטל חמשים זוז ומשלם מחלקו חמשים. ושנים הראשונים ניזק הראשון והבעלים שהיה להם לכל אחד רביע משלם כל אחד רביע תשלומי נזקו ונותן כל אחד דינר זהב שהם עשרים וחמשה כסף. אוקמא שמואל למתניתין רישא ר' ישמעאל דאמר בעלי חובות נינהו. וסיפא ר"ע דאמר שותפי נינהו וכדאוקמינא רבה לרישא שתפסו ניזק לגבות הימנו וכן שני וכן שלישי. הילכך לאו שמירתו על בעלי' אלא על הנזיקין שתפסוהו. וכדפירשה רבינא דהכי קתני אם יש מותר בנזקין יחזור לשלפניו כגון שהיה נזקו של רביעי מרובה משל חמישי כגון שור של רביעי היה שוה מנה ויש לו במזיק חמישים ושל חמישי חמישים ואין לו על זה אלא דינר זה יחזיר דינר זה לשלפניו. וכן כולן אם נזקו של ראשונים יתר על נזקו של אחרונים אבל בעל השור אינו מפסיד מנה שהיה לו בו בשעת הנזק הראשון. ושמעינן מינה שהניזק שתפסו לשור לגבות הימנו שמירתו עליו ולא על בעלי'. ולר"ע נמי אם תפסו שמירתו עליו על שניהם דהא שותפי נינהו. מיהו רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל פי' דדוקא לר' ישמעאל היכא שתכסו ניזק נעשה עליו שומר שכר אבל לר"ע דאמר שותפי נינהו ואם כחש או שבח ברשות הניזק לא נעשה שומר אלא מחלקו ועל כל אחד ואחד מוטל לשמור חלקו: כתב רבינו יצחק אלפסי זצ"ל והלכה כר' שמעון דהא אוקמינא רישא ר' ישמעאל דאמר בעלי חובות נינהו וסיפא כר"ע דאמר שותפי נינהו וקיי"ל כר"ע מחבירו. וכיון דקאי ר' שמעון כר' עקיבא הלכתא כוותיה והיכא דתפסו ניזק לגבות ממנו נעשה עליו שומר שכר לנזיקין ומחייב בנזקיו והיינו דקתני אם יש בו מותר יחזור לשלפניו. ופרש"י אם יש בו מותר לנזיקין יחזיר לשלפניו ובהא אפי' ר' ישמעאל מודה. עכ"ל:
שור שנגח ארבעה וחמשה שוורים זה אח"ז ובכולן היה תם משלם מגופו. והיכי דמי כגון ראה שור נגח וראה שור ולא נגח ובנגיחה שניה ראה שני פעמים או שלשה פעמים שור ולא נגח דאפי' מועד לסירוגין ליכא דשור אין נעשה מועד אלא א"כ נגח שלשה הנגיחות בשלשה שראה כסדרן או שלא כסדרן ונעשה מועד לסירוגין היכא דסירוגין שוים כדתניא לקמן בפרקין. והכא מיירי שנגח שלא כסדרן ונגח ארבעה וחמשה שוורים ובכולן היה תם ישלם חצי נזק לאחרון שבהם תחילה. ואם יש בו מותר יחזיר לשלפניו כל חצי נזקו והראשונים יפסידו. ואם יש בו מותר יחזיר לשלפני פניו והאחרון אחרון נשכר דברי ר' מאיר. ר' שמעון אומר שותפין הן בנזקין כיצד שור שוה מאתים שנגח לשור שוה מאתים ואין הנבילה יפה כלום זה נוטל מנה וזה נוטל מנה. חזר ונגח שור שוה מאתים האחרון נוטל מנה ושלפניו דהיינו ניזק ראשון נוטל חמשים זוז והבעלים חמשים זוז. חזר ונגח שור אחר שוה מאתים האחרון נוטל מנה מכל מקום שהוא משתלם מגופו. ושלפניו שהיה החצי שלו נוטל חמשים זוז ומשלם מחלקו חמשים. ושנים הראשונים ניזק הראשון והבעלים שהיה להם לכל אחד רביע משלם כל אחד רביע תשלומי נזקו ונותן כל אחד דינר זהב שהם עשרים וחמשה כסף. אוקמא שמואל למתניתין רישא ר' ישמעאל דאמר בעלי חובות נינהו. וסיפא ר"ע דאמר שותפי נינהו וכדאוקמינא רבה לרישא שתפסו ניזק לגבות הימנו וכן שני וכן שלישי. הילכך לאו שמירתו על בעלי' אלא על הנזיקין שתפסוהו. וכדפירשה רבינא דהכי קתני אם יש מותר בנזקין יחזור לשלפניו כגון שהיה נזקו של רביעי מרובה משל חמישי כגון שור של רביעי היה שוה מנה ויש לו במזיק חמישים ושל חמישי חמישים ואין לו על זה אלא דינר זה יחזיר דינר זה לשלפניו. וכן כולן אם נזקו של ראשונים יתר על נזקו של אחרונים אבל בעל השור אינו מפסיד מנה שהיה לו בו בשעת הנזק הראשון. ושמעינן מינה שהניזק שתפסו לשור לגבות הימנו שמירתו עליו ולא על בעלי'. ולר"ע נמי אם תפסו שמירתו עליו על שניהם דהא שותפי נינהו. מיהו רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל פי' דדוקא לר' ישמעאל היכא שתכסו ניזק נעשה עליו שומר שכר אבל לר"ע דאמר שותפי נינהו ואם כחש או שבח ברשות הניזק לא נעשה שומר אלא מחלקו ועל כל אחד ואחד מוטל לשמור חלקו: כתב רבינו יצחק אלפסי זצ"ל והלכה כר' שמעון דהא אוקמינא רישא ר' ישמעאל דאמר בעלי חובות נינהו וסיפא כר"ע דאמר שותפי נינהו וקיי"ל כר"ע מחבירו. וכיון דקאי ר' שמעון כר' עקיבא הלכתא כוותיה והיכא דתפסו ניזק לגבות ממנו נעשה עליו שומר שכר לנזיקין ומחייב בנזקיו והיינו דקתני אם יש בו מותר יחזור לשלפניו. ופרש"י אם יש בו מותר לנזיקין יחזיר לשלפניו ובהא אפי' ר' ישמעאל מודה. עכ"ל:
1