אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא כ׳Ohr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 20
א׳ולוקח שהיה מקחו מקח טעות נמי כן דינו כדמוכח לקמן בפ' הפרה המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן רב אמר הרי זה מקח טעות ושמואל אמר יכול לומר לשחיטה מכרתיו לך. אמרי ונחזי אי גברא דזבין לדידיא לדידיא ואי גברא דזבין לנכסתא לנכסתא. אמרי לא צריכא דזבין להא ולהא. ונחזי אי דמי רידיא לדידיא אי דמי נכסתא לנכסתא אמרי לא צריכא דאייקר בישרא וקאי בדמי רידיא. ואית ספרים דגרסי אמרי אי דליתנהו לזוזי לימר להו שקיל תורך וזיל דאמרי אינשי ממרי רשוותך פארי אפרע. לא צריכא דאיתנהו לזוזי. רב אמר הרי זה מקח טעות כו' ומשמע לפי אותה גירסא דאי ליתנהו לאותם מעות שנתן לו בעין אעפ"י שיש לו מעות אחרים לא יפרע אלא פארי. ואין נראה לר"ת ז"ל דכיון שנתן לו מעות. דעתו שאם המקח בטל שישלם לו מעות ודין בע"ח יש לו ולא דין מזיק. דמעות יהב ומעות שקיל. ונראה לר"ת זצ"ל כגירסת הספרים דגרסי אי דאיכא לאשתלומי מיניה לישתלם ואי דליכא לאשתלומי מיניה לישקליה לתורי בזוזי דאמרי אינשי ממרי רשוותך פארי אפרע דכיון דליכא לאשתלומי מיניה בזוזי גובה השור או את מטלטלי או אפילו סובין כדין בע"ח:
1