אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא כ״אOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 21

א׳ובשכיר אע"ג דלית ליה זוזי לבעל הבית אמרינן ליה לבעל הבית זיל טרח וזבין ואייתי ליה זוזי לשכיר דתנן בפ' הבית והעליה השוכר את הפועל לעשות עמו מלאכה בתבן ובקש ולקט לו משלו או מן ההפקר. ואמר לו השכיר תן לי שכרי ואמר לו טול ממה שעשית בשכרך אין שומעין לו. פי' רש"י זצ"ל כל מה שליקטת יהא שלך אין שומעין לו. ואע"ג דבכל דוכתא אית לן שוה כסף ככסף הכא בל תלין שכרו כתיב מאי דאתני בהדיה משמע. ואמרי' נמי בגמ' דלא אמרינן ממרי רשוותך פארי אפרע כלומר לא אמרינן לשכיר קבל מבעל הבית בעל חובך אפי' נתן לך סובין קבל. אלא בעל הבית יטרח ויזבן וייתי זוזי לשכיר. כך פסק ר"ת ז"ל אילו שלשה דינים בנזיקין. ובע"ח ובמקח טעות. ובשכיר:
1
ב׳[שם ע"ב]
מי שהיה לו לשלם לנזקין ולבע"ח ולכתובת אשה ואין לו אלא עידית כולם גובין מן העידית והקודם בשטר קודם לגבות. ונזיקין בעמד בדין. אין לו אלא בינונית כולם גובין מבינוני'. אין לו אלא זיבורית כולם גובין מן הזיבורית. יש לו עידית ובינונית וזיבורית נזקין בעידית ובע"ח בבינונית וכתובת אשה בזיבורית. היה לו עידית ובינונית נזקין בעידית ובע"ח וכתוב' אשה בבינוני'. בינונית וזיבורית נזקין ובעל חוב בבינונית וכתובת אשה בזיבורית. עידית וזיבורית נזקין בעידית ובע"ח וכתובת אשה בזיבורית. ודייקי' ממציעתא דקתני בינונית וזיבורית נזקין ובע"ח בבינונית דבשל עולם הן שמין. דאי אמרת בשלו הן שמין תעשה בינונית שלו כעידית דהא מיטב היא לו וידחה בע"ח אצל זיבורית. ושיננו לעולם בשלו הן שמין והכא במאי עסקינן כגון שהיתה לו עידית ומכרה לאחר הלואה דאשתעבד לו בינונית לבע"ח מעיקרא בעוד שהיתה עידית שלו. אבל היכא שלא היתה לו עידית מעולם כי אם בינונית וזיבורית נזקין בבינונית ובע"ח וכתובת אשה בזיבורית וכן אמר רב חסדא כגון שהיתה לו עידית (וזיבורית) . הכי נמי מסתברא מדקתני אחריתי בינונית וזיבורית נזקין בבינונית ובע"ח וכתובת אשה בזיבורית קשיא אהדדי. אלא כאן שהיתה לו עידית ומכרה. כאן שלא היתה לו עידית ומכרה:
2