אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא ר״טOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 209
א׳[דף מ"ד ע"ב]
תניא בהניזקין שהזיק השור שלא בכוונה ולא הרג ר' יהודה מחייב ור"ש פוטר. ופר"ח זצ"ל דר"ש לטעמיה דסבר דבר שאינו מתכוין פטור ור' יהודה מחייב ואע"ג דקיי"ל כר"ש לענין פטור שבת יש מי שאומרים בהא דהילכתא כר"י. (יש מי שאומר) דהא ר"ש ור"י הלכה כר"י. ויש מי שאומר כיון דאמור רבנן הילכתא כר' יהודה בעירובין מכלל דלית הילכתא במקומות אחריני עכ"ל . פלוגתייהו בנתכוין להזיק את זה והזיק את זה כדאמר ר"ש יליף מקטליה דשור מה קטליה דשור שלא בכוונה פטור אף נזיקין שלא בכוונה פטור. ור"ש פוטר בשור בנתבוין להרוג את זה והרג את זה כדאמרינן בסמוך מ"ט דר"ש דאמר קרא השור יסקל וגם בעליו יומת כמיתת בעלים כך מיתת השור מה בעלים עד דמתכוין ליה אף שור נמי עד דמכוין ליה. ובתוספתא פ"מ שור שחציו של ישראל וחציו של הקדש כך היא שנויה להדיא נתכוין להרוג את האדם. לעכומ"ז והרג את ישראל. לנפלים והרג בן קיימא חייב בכופר ופטור מן המיתה ולענין נזיקין ר"י מחייב ור"ש פוטר שנא' כי יגח שור עד שיתכוין ליגח:
תניא בהניזקין שהזיק השור שלא בכוונה ולא הרג ר' יהודה מחייב ור"ש פוטר. ופר"ח זצ"ל דר"ש לטעמיה דסבר דבר שאינו מתכוין פטור ור' יהודה מחייב ואע"ג דקיי"ל כר"ש לענין פטור שבת יש מי שאומרים בהא דהילכתא כר"י. (יש מי שאומר) דהא ר"ש ור"י הלכה כר"י. ויש מי שאומר כיון דאמור רבנן הילכתא כר' יהודה בעירובין מכלל דלית הילכתא במקומות אחריני עכ"ל . פלוגתייהו בנתכוין להזיק את זה והזיק את זה כדאמר ר"ש יליף מקטליה דשור מה קטליה דשור שלא בכוונה פטור אף נזיקין שלא בכוונה פטור. ור"ש פוטר בשור בנתבוין להרוג את זה והרג את זה כדאמרינן בסמוך מ"ט דר"ש דאמר קרא השור יסקל וגם בעליו יומת כמיתת בעלים כך מיתת השור מה בעלים עד דמתכוין ליה אף שור נמי עד דמכוין ליה. ובתוספתא פ"מ שור שחציו של ישראל וחציו של הקדש כך היא שנויה להדיא נתכוין להרוג את האדם. לעכומ"ז והרג את ישראל. לנפלים והרג בן קיימא חייב בכופר ופטור מן המיתה ולענין נזיקין ר"י מחייב ור"ש פוטר שנא' כי יגח שור עד שיתכוין ליגח:
1
ב׳[שם]
מתני' מסרו לשומר חנם או לשואל או לנושא שכר או לשוכר כולן נכנסו תחת הבעלים יצא והזיק מועד משלם נזק שלם ותם חצי נזק:
מתני' מסרו לשומר חנם או לשואל או לנושא שכר או לשוכר כולן נכנסו תחת הבעלים יצא והזיק מועד משלם נזק שלם ותם חצי נזק:
2
ג׳[דף מ"ה ע"א]
ת"ר ארבעה שומרין נכנסין תחת הבעלים אלו הן ש"ח והשואל נושא שכר והשוכר הרגו תמין נהרגין ופטורין מן הכופר. מועדין נהרגין ומשלמין את הכופר וחייבין להחזיר דמי שור לבעליו חוץ מש"ח ואמרי' ה"ד אי דנטריה שמירה מעליא כולהו נמי נפטרינהו מדמי שור דהא אונסין הן בר משואל דחייב באונסין. אי לא נטריה כלל אפילו ש"ח ליחייב דהא פשיעה היא וש"ח חייב בפשיעה. אמרי הכמ"ע דנטריה ש"פ דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה ולא נטריה שמירה מעולה דלת שאינה יכולה לעמוד ברוח שאינה מצויה. שומר חנם כלתה לו שמירתו דאין עליו להתחזק בשמירה ודי בכך ולא פשיעה היא. הני לא כלתה שמירתן שחייבים הם להתחזק בשמירתן שהוא שמור לבעלי'. הילכך לגבי בעלים פטור מדמי השור אבל כופר משלם דהא לא סגי לי' בש"פ. אמרי כמאן אי כר"מ דאמר במתניתין מועד לא סגי ליה בש"פ ומש"ה קתני משלמין את הכופר האמר במס' ב"מ בפ' השואל שוכר כש"ח. וניתני חוץ מש"ח והשוכר. ואי כר"י דאמר שוכר כש"ש דמי ניתני חוץ משומר חנם וכולן במועד פטורין לענין כופר דהא ר"י במתני' בשמירה פחותה סגי ליה. אמר רבה בר בר חנה הא מני ר' אליעזר היא דאמר במתני' אין לו במועד שמירה אלא סכין ואפילו שמירה מעולה וכ"ש דהאי דשמירה פחותה נטרי' ומש"ה משלם כופר. לענין דמי שור נמי חייבים דעליהן לשומרו שמירה מעולה הואיל ונושאי שכר הן. ולענין שוכר ס"ל כר"י דאמר שוכר כנושא שכר דמי. אביי אמר לעולם ר"מ היא וכדמחליף רבה בר אבוה ותני שוכר כיצד משלם ר"מ אומר כנושא שכר ר"י אומר כש"ח:
ת"ר ארבעה שומרין נכנסין תחת הבעלים אלו הן ש"ח והשואל נושא שכר והשוכר הרגו תמין נהרגין ופטורין מן הכופר. מועדין נהרגין ומשלמין את הכופר וחייבין להחזיר דמי שור לבעליו חוץ מש"ח ואמרי' ה"ד אי דנטריה שמירה מעליא כולהו נמי נפטרינהו מדמי שור דהא אונסין הן בר משואל דחייב באונסין. אי לא נטריה כלל אפילו ש"ח ליחייב דהא פשיעה היא וש"ח חייב בפשיעה. אמרי הכמ"ע דנטריה ש"פ דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה ולא נטריה שמירה מעולה דלת שאינה יכולה לעמוד ברוח שאינה מצויה. שומר חנם כלתה לו שמירתו דאין עליו להתחזק בשמירה ודי בכך ולא פשיעה היא. הני לא כלתה שמירתן שחייבים הם להתחזק בשמירתן שהוא שמור לבעלי'. הילכך לגבי בעלים פטור מדמי השור אבל כופר משלם דהא לא סגי לי' בש"פ. אמרי כמאן אי כר"מ דאמר במתניתין מועד לא סגי ליה בש"פ ומש"ה קתני משלמין את הכופר האמר במס' ב"מ בפ' השואל שוכר כש"ח. וניתני חוץ מש"ח והשוכר. ואי כר"י דאמר שוכר כש"ש דמי ניתני חוץ משומר חנם וכולן במועד פטורין לענין כופר דהא ר"י במתני' בשמירה פחותה סגי ליה. אמר רבה בר בר חנה הא מני ר' אליעזר היא דאמר במתני' אין לו במועד שמירה אלא סכין ואפילו שמירה מעולה וכ"ש דהאי דשמירה פחותה נטרי' ומש"ה משלם כופר. לענין דמי שור נמי חייבים דעליהן לשומרו שמירה מעולה הואיל ונושאי שכר הן. ולענין שוכר ס"ל כר"י דאמר שוכר כנושא שכר דמי. אביי אמר לעולם ר"מ היא וכדמחליף רבה בר אבוה ותני שוכר כיצד משלם ר"מ אומר כנושא שכר ר"י אומר כש"ח:
3
ד׳שמעינן משמעתין דאדם שהזיק באונס שהוא כעין גניבה ואבידה שחייב דהא מדפטרינן בשמעתתין לש"ח בדלת שאינה יכולה לעמוד ברוח שאינה מצויה ומחייבינן לש"ש ש"מ דרוח שאינה מצויה הוי כעין גניבה ואבידה שפטור בהן ש"ח וחייב ש"ש. ולעיל בפ"ב אמר רבה נפל מן הגג ברוח שאינה מצויה והזיק חייב הא למדת דאדם המזיק באונס שהוא כעין גניבה ואבידה דחייב לשלם. וקשה מפ' השוכר את האומנין דת"ר המעביר חבית ממקו' למקום ושברה בין ש"ח בין ש"ש ישבע שלא פשע דברי ר"מ ר"י אומר ש"ח ישבע ש"ש ישלם. והשתא מדמחייב ש"ש ופטר ש"ח ולא מחייב ליה מטעם אדם המזיק ש"מ האונס כעין גניבה ואבידה מפטר אדם המזיק ומדמי ליה ר"י לנתקל לגניבה ואבידה. וכן פי' רש"י ז"ל התם שאין זה אונס אלא בגניבה ואבידה שהן קרובין לאונס ולפשיעה. שמעינן מהתם דאדם המזיק באונס שהוא כעין גניבה ואבידה שהוא פטור. ופירש רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל דרוח שאינה מצויה דמחייבינן בה בפ' כיצד הוי כעין אבידה ונתקל לר"י הוי כעין גניבה ופטר בה אדם המזיק כדאמרי' בפ' השואל מה גניבה שקרובה לאונס משלם אבידה שהיא קרובה לפשיעה לכ"ש. והכי מיפרשא ההיא הגוזל עצים דאמר ר' יוחנן טבח אומן שקלקל חייב לשלם ואפילו אומן כטבח דצפורי. ומי אמר ר"י הכי והאמר רבה בר בר חנה עובדא הוה קמיה דר' יוחנן בי כנישתא דמעון דאתא ההוא גברא וא"ל זיל אייתי סהדי דמומחת לתרנגולי ואפטרך. ל"ק הא בחנם הא בשכר דאמר ר' זירא הרוצה שיתחייב לו טבח יקדים לו דינר מיתיבי המוליך חטים לטחון ולא לתתן ועשאן סובין או מורסן. קמח לנחתום ועשאו פת ניפולין. בהמה לטבח וניבלה חייב מפני שהוא כש"ש פי' ס"ד דהאי מקשה דאפי' בחנם חייב דהוי כעין אבידה. וקמהדר ליה לא תימא מפני שהוא כנושא שכר אלא מפני שהוא נושא שכר ולפיכך חייב אבל בחנם פטור:
4