אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא רכ״זOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 227
א׳[דף מ"ח ע"א]
ההיא איתתא דאתת למיפא בההוא ביתא אתא ברחיה דמריה ביתא ואכלה ללישא חביל ומית חייבה רבא לשלומי דמי ברחא למריה. נימא פליגא רבא אדרב דאמר רב היה לה שלא תאכל. אמרי הכי השתא התם שלא ברשות לא קביל עליה נטירותא דבהמתו הכא דברשות קבלה נטירותא דבהמתו. וטעמא דרבא משום דסבר דמאן דעייל ברשות קביל עליה נטירותא דבהמת בעל הבית דהא איהו דשני לעיל כולה רבנן היא ואוקי דבעל הקדירות כי על ברשות לא קביל עליה נטירותא. והכא כדמפרש לקמיה דמילתא בעיא צניעותא ואיסתלקא מרוותא דחצר. מאי שנא מהאשה שנכנסה לטחון חיטים אצל בעה"ב שלא ברשות ואכלתן בהמתו של בעה"ב פטור ואם הוזקה חייבת טעמא שלא ברשות הא ברשות פטורה. אמרי לטחון חיטים כיון דלא בעיא צניעותא לא מסלקי מרוותא דחצר נפשייהו ועילויה דידיה דמיא נטירותא. למיפא כיון דבעיא צניעותא שמגלה זרועותיה מסלקי מרוותא דחצר נפשייהו הילכך עלה דידה דמיא נטירותא. פר"ח זצ"ל וכן הלכה ודרב נמי איתא דהא רבא מברר טעמא ולא דחי לה:
ההיא איתתא דאתת למיפא בההוא ביתא אתא ברחיה דמריה ביתא ואכלה ללישא חביל ומית חייבה רבא לשלומי דמי ברחא למריה. נימא פליגא רבא אדרב דאמר רב היה לה שלא תאכל. אמרי הכי השתא התם שלא ברשות לא קביל עליה נטירותא דבהמתו הכא דברשות קבלה נטירותא דבהמתו. וטעמא דרבא משום דסבר דמאן דעייל ברשות קביל עליה נטירותא דבהמת בעל הבית דהא איהו דשני לעיל כולה רבנן היא ואוקי דבעל הקדירות כי על ברשות לא קביל עליה נטירותא. והכא כדמפרש לקמיה דמילתא בעיא צניעותא ואיסתלקא מרוותא דחצר. מאי שנא מהאשה שנכנסה לטחון חיטים אצל בעה"ב שלא ברשות ואכלתן בהמתו של בעה"ב פטור ואם הוזקה חייבת טעמא שלא ברשות הא ברשות פטורה. אמרי לטחון חיטים כיון דלא בעיא צניעותא לא מסלקי מרוותא דחצר נפשייהו ועילויה דידיה דמיא נטירותא. למיפא כיון דבעיא צניעותא שמגלה זרועותיה מסלקי מרוותא דחצר נפשייהו הילכך עלה דידה דמיא נטירותא. פר"ח זצ"ל וכן הלכה ודרב נמי איתא דהא רבא מברר טעמא ולא דחי לה:
1