אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא רכ״חOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 228
א׳[שם]
אמר רבה הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשות וחפר בה בורות שיחין ומערות בעל השור חייב בנזקי חצר ובעל חצר חייב בנזקי הבור. פירש"י זצ"ל אם הפקיר רשותו. אע"ג דאמר מר כי יכרה איש בור ולא שור בור. ה"מ ברשות הרבים דלאו עליה דידיה רמיא למלויי היא אבל הכא כיון דאית ליה עליה לאתויי עפרא ומימלייה ולא קאייתי ומלייה כמאן דכרייה הוא דמי וחייב. וכן הלכה. ואם אדם חפרו מספקא ליה לרבינו יצחק בר שמואל זצ"ל אי דמינן עליה חיובא דבור כיון דבר חיובא הוא או על בעל החצר כיון דעליה למימלייה:
אמר רבה הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשות וחפר בה בורות שיחין ומערות בעל השור חייב בנזקי חצר ובעל חצר חייב בנזקי הבור. פירש"י זצ"ל אם הפקיר רשותו. אע"ג דאמר מר כי יכרה איש בור ולא שור בור. ה"מ ברשות הרבים דלאו עליה דידיה רמיא למלויי היא אבל הכא כיון דאית ליה עליה לאתויי עפרא ומימלייה ולא קאייתי ומלייה כמאן דכרייה הוא דמי וחייב. וכן הלכה. ואם אדם חפרו מספקא ליה לרבינו יצחק בר שמואל זצ"ל אי דמינן עליה חיובא דבור כיון דבר חיובא הוא או על בעל החצר כיון דעליה למימלייה:
1