אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא רל״אOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 231

א׳[שם ע"ב]
מתני' נפל לבור והבאיש את מימיו חייב. אמר רבא ל"ש אלא שהבאיש בשעת נפילה דהוי מזיק ממש ולא דמו לבור. אבל לאחר נפילה פטור מ"ט דהוי שור בור ומים כלים ולא מצינו בור שחייב בו את הכלים דלא חייב בבור על המיתה אלא נזקי בהמה ושאר חפצים הזיקן זו היא מיתתן. ולא מצינו בור שחייב כו' הניחא לשמואל דאמר כל (בור) תקלה בור הוא. אלא לרב דאמר עד דמפקר ליה אין ואי לא לא מא"ל. אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רבא ל"ש אלא שהבאיש מגופו אבל הבאיש מריחו פטור. מ"ט גרמא בעלמא הוא וגרמא בניזקין פטור. וללישנא קמא דרבא נמי הילכתא היא דקיי"ל כשמואל כדפסק רבינו יצחק אלפסי זצ"ל. ופר"ח זצ"ל לעיל בפ' המניח גבי נשברה כדו:
1