אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא ער״הOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 275
א׳שמעינן מהכא שאין לאדם להסתכן עצמו על דברי תורה ואם סיכן עצמו וניצול אין אומרי' הלכה משמו:
1
ב׳ירוש' בפ' מצות חליצה גבי חליצה בינו לבינה ר"י הסנדלר עבד גרמיה מוכר מחטין עבד קומי דר' עקביא היא מכריז ואמר מאן בעי מחטין מאן בעי צינורין חליצה בינו לבינה מהו אוריק ר"ע רישא כוותיה ואמר אית לך כושין ואית לך בשר והרי התמסר עצמו על דברי תורה ותנינן ליה משמיה דתנן ר"י הסנדלר מכשיר:
2
ג׳[שם]
מתני' עברה הבערה גדר שהוא גבוה ארבע אמות או דרך רה"ר דהיינו שש עשרה אמה פטור. והתניא עברה גדר שהוא גבוה ד"א חייב. אמר ר"פ תנא דידן קא חשיב מלמעלה למטה שש אמות פטור חמש אמות פטור עד ארבע אמות פטור. ותנא ברא קחשיב מלמטה למעלה שתי אמות חייב שלש אמות חייב עד ארבע אמות חייב. לתנא דידן עד ועד בכלל ולתנא ברא עד ולא עד בכלל. אמר רבא ארבע אמות שאמרו אפי' בשדה קוצים אפי' היתה שדה שקפצה שם האור מעל הגדר מלאה קוצים שנוחה האש לבער בה פטור. אמר ר"פ משפת הקוצים ולמעלה פי' משפת קוצים ולמעלה בעינן גדר ארבע אמות כך פר"ח זצ"ל. ופי' רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל שאין הגדר גבוה מן השלהבת שאם היתה יותר גבוה מאי קא מפליג בין קולחת לנכפפת מה לי זו מה לי זו כיון שהגדר גבוה מהשלהבת עצמה. אף על פי שיש לפרש בנכפפת נקטפת כדמשמע בירושלמי שהרוח קוטפת ומולכת למרחוק אפי' תהא נקטפת פעמים כיון שהגדר גבוה למעלה ממנה מה יכולה להזיק אלא ודאי כשאין הגדר גבוה משלהבת מיידי. מיהו כשאין עצי הדליקה גבוהין מן הגדר דאי גבוהין מה מועיל שהגדר גבוה מן הקרקע הרי הוא כאלו המדורה על הגדר אלא בעצי הדליקה שוין לגדר איירי או נמוכים מעט מן הגדר. ותו יש לפרש דגבוה ארבע אמות דקאמר אעצי דליקה שהגדר גבוה מעצי הדליקה ארבע אמות ורב פפא בא להוסיף שמשפת קוצים ולמעלה בעינן ארבע אמות. אבל פשיטא דמתני' אעצי הדליקה קאמר ולשון עברה לא שייך אם לא היה הגדר גבוה מעצי הדליקה:
מתני' עברה הבערה גדר שהוא גבוה ארבע אמות או דרך רה"ר דהיינו שש עשרה אמה פטור. והתניא עברה גדר שהוא גבוה ד"א חייב. אמר ר"פ תנא דידן קא חשיב מלמעלה למטה שש אמות פטור חמש אמות פטור עד ארבע אמות פטור. ותנא ברא קחשיב מלמטה למעלה שתי אמות חייב שלש אמות חייב עד ארבע אמות חייב. לתנא דידן עד ועד בכלל ולתנא ברא עד ולא עד בכלל. אמר רבא ארבע אמות שאמרו אפי' בשדה קוצים אפי' היתה שדה שקפצה שם האור מעל הגדר מלאה קוצים שנוחה האש לבער בה פטור. אמר ר"פ משפת הקוצים ולמעלה פי' משפת קוצים ולמעלה בעינן גדר ארבע אמות כך פר"ח זצ"ל. ופי' רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל שאין הגדר גבוה מן השלהבת שאם היתה יותר גבוה מאי קא מפליג בין קולחת לנכפפת מה לי זו מה לי זו כיון שהגדר גבוה מהשלהבת עצמה. אף על פי שיש לפרש בנכפפת נקטפת כדמשמע בירושלמי שהרוח קוטפת ומולכת למרחוק אפי' תהא נקטפת פעמים כיון שהגדר גבוה למעלה ממנה מה יכולה להזיק אלא ודאי כשאין הגדר גבוה משלהבת מיידי. מיהו כשאין עצי הדליקה גבוהין מן הגדר דאי גבוהין מה מועיל שהגדר גבוה מן הקרקע הרי הוא כאלו המדורה על הגדר אלא בעצי הדליקה שוין לגדר איירי או נמוכים מעט מן הגדר. ותו יש לפרש דגבוה ארבע אמות דקאמר אעצי דליקה שהגדר גבוה מעצי הדליקה ארבע אמות ורב פפא בא להוסיף שמשפת קוצים ולמעלה בעינן ארבע אמות. אבל פשיטא דמתני' אעצי הדליקה קאמר ולשון עברה לא שייך אם לא היה הגדר גבוה מעצי הדליקה:
3
ד׳אמר רב ל"ש דפטור אלא בקולחת אבל בנכפפת אפי' מאה מיל חייב. ושמואל אמר מתניתין בנכפפת אבל בקולחת אפילו פחות מד"א פטור. פירש"י זצ"ל בקולחת שקילוחה מתמר ועולה למעלה אבל בנכפפת שהרוח מטה אותה וכופה לצדדיה ומפסיק השלהבת ודולגת. לישנא אחרינא אש נמוכה והולכת ונפרכת בעשבים ובקסמים שעל גבי הקרקע. הילכך אפי' עברה דרך רה"ר רחבה מאה אמה חייב. תניא כוותיה דרב במה דברים אמורים בקולחת אבל בנכפפת ועצים מצוין לה אפילו עד מאה מיל חייב. עברה (דרך) נהר או שלולית שהן רחבין שמונה אמות פטור. ופי' רש"י זצ"ל בד"א אם עברה דרך הרבים פטור. ורבינו יצחק בר שמואל זצ"ל פירש דאגדר קאי פלוגתא דרב ושמואל וגרסינן אבל בנכפפת אפי' עד מאה מיל חייב ולא גרסינן מאה מיל דלא שייך מיל בגובה ולפי הספרים דגרסי מיל צריך לומר דקאי אדרך הרבים. ואינו. דהא בסמוך מייתי משנה דרך הרבים וקאמרי' עלה מאן תנא משמע דעד השתא לא איירי בה. ואע"ג דברייתא דתניא כוותיה גרסינן מאה מיל דברוחב איירי ולא בגובה כדקתני ועצים מצויין לה מ"מ שפיר קאמר תניא כוותיה דברייתא מוקמא מתניתין בקולחת. דרך הרבים מאן תנא דאמר פטור אמר רבא ר"א היא דתנן במתני' ר"א אומר שש עשרה אמה כדרך רשות הרבים. פר"ח זצ"ל יש מי שאומר שיש בה ח' אמות כר"א דאמר אם יש לו י"ו אמה כדרך הרבים שידליק האש באמצעו פטור הנה יבוא לו ח' אמות מזה הצד וח' אמות מזה הצד כשיעור ברייתא:
4