אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא רפ״הOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 285
א׳כתב רבינו יצחק אלפסי זצ"ל מהא שמעינן דלית הילכתא כר' יהודה לענין טמון באש דאי ס"ד דהילכתא כר"י מאי קמיבעיא ליה מי עבדי אינשי דמנחי מרגניתא בכוספתא אי לא. הא קיי"ל דר"י בתרתי פליגי בהדי רבנן במדליק בתוך שלו והלכה ואכלה בתוך של חבירו דר"י מחייב אטמון. ופליגי במדליק בתוך של חבירו דר"י סבר ישלם כל מה שבתוכו ואפי' ארנקי ורבנן סברי כלים שדרכן להטמין בגדיש כמו מוריגים וכלי הבקר הוא דמשלם וכלים שאין דרכן להטמין בגדיש לא. אלא מדאיבעיא ליה לרב אשי היכי שמעינן דכרבנן ס"ל. ועוד הא אשכחינן בהדיא דרב אשי כרבנן ס"ל לעיל דיש פרקין תניא ארבעה דברים אמר"י כל העושה אותן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים וקתני הכופף קמתו ש"ח בפני הדליקה ואוקמא רב אשי בטומן קמתו איתמר משום דהוי נזקי טמון באש ופטור כרבנן. וחזינא מאן דפסק הילכת' כר' יהודה מהא דלעיל בשמעתין דאמר רב שמיעית ליה מילתא לר"י וכו' והא לאו טעמא הוא דמדאמר לר' יהודה דמחייב על נזקי טמון באש ש"מ דלית הילכתא כוותיה ואי אמרת למאי הילכתא אמרי' להא דר"י למיגמר מיניה לרבנן במקום דעבדי אינשי דמנחי כגון האי דבטש בכוספתא לחבריה ושדא בנהרא. וכגון המדליק את הבירה שמשלם כל מה שבתוכו שדרך בני אדם להניח בבתים דמשתבע על דעבדי אינשי דמנחי בגויה ושקיל. עכ"ל:
1