אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא ש״אOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 301

א׳ונראה בעיני אני המחבר דמצי שפיר לבטולי שליחותיה כדברי מר יהודאי זצ"ל דהא איהו שויה שליח ואיהו מבטל ליה וכי מבטל ליה לא עקר דברי ב"ד ולא שייך הכא למימר מה כח ב"ד יפה כההיא דהשולח דהתם עקר דברי ב"ד דתנן התם בראשונה היה עושה ב"ד ממקום אחר ומבטלו התקין ר"ג הזקן שלא יהיו עושין כן מפני תיקון העולם. ועלה איפליגו ר' ורשב"ג דת"ר אם ביטלו מבוטל דברי ר' רשב"ג אומר אינו יכול לא לבטלו ולא להוסיף על תנאיו שא"כ מה כח ב"ד יפה. ופסיק רבא אמר ר"נ הלכה כר'. ופרכינן ולית ליה לר"נ מה כח ב"ד יפה דפסיק כר' דביטלו מבוטל אע"ג דהתקין ר"ג שלא לבטל והאמר ר"נ אמר שמואל יתומין שבאו לחלק בנכסי אביהן ב"ד מעמידין להם אפטרופ' ובוררין לחם חלק יפה ואם הגדילו יכולין למחות ור"נ דידיה אמר אם הגדילו אין יכולין למחות דא"כ מה כח ב"ד יפה. ומשנינן התם ממונא הכא איסורא. דווקא התם שייך לומד מה כח ב"ד יפה דקא עקר מעשה ב"ד דב"ד תיקון שלא לבטל ואיהו מבטל וגבי יתומים נמי ב"ד ביררו להם חלק יפה והם מוחים ומבטלים מעשה דידהו אבל הכא כי מבטל שליחותייהו דמורשה לא עקר למעשה ב"ד ולא מידי דלאו ב"ד הרשוהו ולא תיקנו נמי לבטל שליחותיה:
1
ב׳הילכך נראה דברי רב יהודאי גאון זצ"ל דמצי לבטולי. ואי לאו דפסק הגאון דמצי לבטולי הוה נראה בעיני דהואיל וכתב לו זיל דון זבי ואפיק לנפשך והיינו מתנה כדפי' מו"ר אבי העזרי זצ"ל הוה אמינא דלהכי אהני לשון מתנה דלא מצי לבטולי:
2
ג׳[שם]
מתני' גנב על פי שנים וטבח ומכר על פיהם או על פי שנים אחרים משלם תשלומי ארבעה וחמשה. לימא מתנית' דלא כר"ע דאי ר"ע האמר דבר ולא חצי דבר דתניא אמר ר' יוסי כשהלך אבא חלפתא אצל ר' יוחנן בן נורי ללמוד תורה. א"ל הרי שאכלה שנה ראשונה בפני שנים. שניה בפני שנים שלישית בפני שנים מהו. א"ל הרי זו חזקה. א"ל אף אני אומר כן אלא שר"ע חולק בדבר שר"ע אומר דבר ולא חצי דבר. אמר אביי אפי' תימא ר"ע מי לא מודה ר"ע בשנים אומרים קידש וכו' דאע"ג דעידי ביאה צריכין לעידי קידושין כיון דעידי קידושין ל"צ לעידי ביאה כולו דבר אחד הוא. ה"נ אע"ג דעידי טביחה צריכי לעידי גניבה כיון דעידי גניבה לא צריכי לעידי טביחה כולו דבר אחד הוא:
3