אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא שנ״בOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 352
א׳ונראה לי אם מזמינים אשת איש לב"ד על עסק משא ומתן בעלה יש לו מן הדין לטעון בשבילה כי היא שלוחו במשא ומתן ואינו יכול לומר לאו בעל דברים דידי את. וכן בנכסי מלוג אם אוכל פירות ואם אינו אוכל דכתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך. אם אינו רוצה לטעון לא כייפי' ליה דאמר אביי בעל בנכסי אשתו צריך הרשאה. וה"מ דלא נחית לפיר' ואע"ג דמלתא דאביי מיירי שהבעל והאשה תובעים. נראה דה"ה אם נתבעין לדין דכל מידי דשייך ביה בעל עליו לטעון. אבל על גזילות וחבלות לא כייפינן ליה לטעון כמו אינש דעלמא. והא דאמרי' דכייפינן לבעל לטעון כשאינה מוציאה מעצמה קרוב או אהוב שיטעון בשבילה. אבל אם מוציאה אהוב שיטעון בשבילה שפיר דמי כדאמרי' בירוש' פ' כה"ג וימנה אנטלר ואכהן גדול קאי ומשני כשנפלה שבועה ואנטלר נשבע בתמיה הילכך אין דנין אותו. והא דאמרינן בהמפקיד אפיטרופ' לדיקנני לא מוקמי' ה"מ שאין ב"ד טורחין להעמיד לו אבל אם מוצא אפי' גדול ימננו אפוטרופ' ויטעון בשבילו:
1