אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא תי״אOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 411
א׳כתב רבינו יצחק אלפסי זצ"ל והילכתא כר' יהודה. וכן בספר המקצעות:
1
ב׳[שם]
איבעיא להו יש שבח סממנין על הצמר או דילמא אין שבח סממנין על הצמר . היכי דמי אילימא דגזל סממנין ורקינהו ותרנהו וצבע בהו תיפוק לי דהא קננהו בשינוי. לא צריכא דגזל סממנין שחוקין ושרויין וצבע בהו יש שבח על גבי צמר דא"ל הב לי סימנאי דשקלתינתי או דילמא אין שבח סממנים על גבי צמר ולית לך גבאי ולא מידי. אמרי אין שבח סממנין על גבי צמר לימא ליה הב לי סימנאי דאפסדתינהו. אלא לאידך גיסא אין שבח סממנין על גבי צמר ובעי שלומי ליה או דילמא יש שבח סממנין על גבי צמר וא"ל הא מנח קמך שקלינהו. במאי שקלינהו בצפון. עבורי מיעבר ולא השבח עביד. אלא הב"ע דנזל צמר וסממנין דחד וצבעיה לההוא צמר בהנהו סממנין וקא מהדר ניהליה. מאי יש שבח סממנין על גבי צמר וקא מהדר ליה צמרו וקא מהדר סממנין. או דילמא אין שבה סממנין על גבי צמר וצמריה קא מהדר ליה וסממנין לא קא מהדר ליה. אמרי ליה תיפוק לי דהא מייקר בדמי ל"צ דזל צביעה. אי נמי דצבע בהו קופא שגזל קוף וסממנין וצבע את הקוף ומחזירו דלא אייקר קוף בדמי. רבינא אמר הב"ע כגון דצמר דחד וסממנין דחד ואתא קופא וקצבעי' לההוא צמר ולאו לענין גזל קבעי ליה דאין כאן גוזל אלא קוף יש שבח סממנין על גבי צמר וא"ל הבי לי סימנאי דגבך נינהו או דילמא אין שבח סממנין על גבי צמר וא"ל לית לך גבאי ולא מידי. ולא איפשטא. במתני' לצבוע לו אדום וצבעו שחור שחור וצבעו אדום ר"מ אומר נותן לו דמי צמרו. ר"י אומר אם השבח יתר על היציאה נותן לו היציאה ואם היציאה יתירה על השבח נותן לו השבח:
איבעיא להו יש שבח סממנין על הצמר או דילמא אין שבח סממנין על הצמר . היכי דמי אילימא דגזל סממנין ורקינהו ותרנהו וצבע בהו תיפוק לי דהא קננהו בשינוי. לא צריכא דגזל סממנין שחוקין ושרויין וצבע בהו יש שבח על גבי צמר דא"ל הב לי סימנאי דשקלתינתי או דילמא אין שבח סממנים על גבי צמר ולית לך גבאי ולא מידי. אמרי אין שבח סממנין על גבי צמר לימא ליה הב לי סימנאי דאפסדתינהו. אלא לאידך גיסא אין שבח סממנין על גבי צמר ובעי שלומי ליה או דילמא יש שבח סממנין על גבי צמר וא"ל הא מנח קמך שקלינהו. במאי שקלינהו בצפון. עבורי מיעבר ולא השבח עביד. אלא הב"ע דנזל צמר וסממנין דחד וצבעיה לההוא צמר בהנהו סממנין וקא מהדר ניהליה. מאי יש שבח סממנין על גבי צמר וקא מהדר ליה צמרו וקא מהדר סממנין. או דילמא אין שבה סממנין על גבי צמר וצמריה קא מהדר ליה וסממנין לא קא מהדר ליה. אמרי ליה תיפוק לי דהא מייקר בדמי ל"צ דזל צביעה. אי נמי דצבע בהו קופא שגזל קוף וסממנין וצבע את הקוף ומחזירו דלא אייקר קוף בדמי. רבינא אמר הב"ע כגון דצמר דחד וסממנין דחד ואתא קופא וקצבעי' לההוא צמר ולאו לענין גזל קבעי ליה דאין כאן גוזל אלא קוף יש שבח סממנין על גבי צמר וא"ל הבי לי סימנאי דגבך נינהו או דילמא אין שבח סממנין על גבי צמר וא"ל לית לך גבאי ולא מידי. ולא איפשטא. במתני' לצבוע לו אדום וצבעו שחור שחור וצבעו אדום ר"מ אומר נותן לו דמי צמרו. ר"י אומר אם השבח יתר על היציאה נותן לו היציאה ואם היציאה יתירה על השבח נותן לו השבח:
2
ג׳[דף ק"ב ע"א]
אמר רב הונא הלכה כר"י. ירוש' מהו אם השבח יתר על היציאה נותן לו את היציאה בר נש דיהב לחבריה חמשה מנוי עומד חמשה מנוי סממנין וחמשה מנוי אגרא. וא"ל זיל צבעה סמוק ואזיל וצבעה אוכם. א"ל אי צבעתיה סמוק הוי טב עשרין וחמשה מנוי וכדין דצבעתיה אוכם לית הוא טב אלא עשרין את אובדת דידך אנא לא אובדנא דידי:
אמר רב הונא הלכה כר"י. ירוש' מהו אם השבח יתר על היציאה נותן לו את היציאה בר נש דיהב לחבריה חמשה מנוי עומד חמשה מנוי סממנין וחמשה מנוי אגרא. וא"ל זיל צבעה סמוק ואזיל וצבעה אוכם. א"ל אי צבעתיה סמוק הוי טב עשרין וחמשה מנוי וכדין דצבעתיה אוכם לית הוא טב אלא עשרין את אובדת דידך אנא לא אובדנא דידי:
3