אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא תנ״בOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 452
א׳ושמעינן מינה דהא דר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה לאו הילכתא נינהו. ומו' רבי' אבי העזרי זצ"ל כתב דאינה ראיה דהא בסוף כל הגט קאמר שמואל כיחידאה לא מוקים ואע"ג דאיהו גופיה פסיק כוותיה בפ' שנים אוחזין דעשו את שאינו זוכה כזוכה:
1
ב׳[שם]
מתני' המכיר כליו וספריו ביד אחר אם יצא לו שם גניבה בעיר ישבע הלוקח כמה הוציא ויטול ויחזיר לו כליו וספריו ואם לאו לא כל הימנו שאני אומר מכרו לאחר ונטלם זה ממנו. אמרי וכי יצא לו שם גניבה בעיר מאי הוי דילמא הוא ניהו דקא מפיק האי שמא אמר רב יהודה הב"ע כגון שבאו בני אדם ולנו בתוך ביתו ועמד והפגין בלילה ואמר נגנבו לי כליי. ודילמא עילא מצא. רב כהנא מסיים בה משמיה דרב כגון שהיתה מחתרת חתורה ובני אדם שלנו בתוך הבית יצאו ואנרקראות של כלים על כתפיהם והכל אומרין נגנבו כליו של פלוני. דילמא כלים נגנבו וספרים לא נגנבו. אמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן דקאמרי נמי ספרים. דילמא זוטרי וקאמר הוא רברבי אמר ר' יוסי בר חנינא דקאמר ספר פלוני ופלוני. ודילמא עתיקי וקאמר איהו חדתי אמר ר' אבהו באומר הללו כליו של פלוני הללו ספריו של פלוני. אמר רבא לא שנו אלא בבעל הבית העשוי למכור את כליו אבל בעל הבית שאינו עשוי למכור את כליו כולי האי לא צריך. פירש"י זצ"ל לא צריך לאהדורי כולי האי דאמר ספר פלוני ופלוני. ודילמא איצטריכו ליה זוזי וזבין אמר רב אשי הרי יצא לו שם גניבה בעיר פירש"י זצ"ל דלפני יאוש איירי מתני' וכן פי' רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל דאי לאחר יאוש דאיכא יאוש ושינוי רשות לא היה חייב להחזירם. ופי' דבספרים הוי לעולם לפני יאוש שאין רגילות להתיאש מספרים דבגנבי גוים ודאי לא מיירי ולא מייאש אפי' בכלים כיון דדייני בגיוותני כדאמ' לעיל אלא אפי' בגנב ישראל אין רגילין להתיאש מספרים שאין באים אלא לידי ישראל והגנבים רגילים למוכרו לישראל וחוזרין לבסוף לישראל. ובכלים נמי איכא למימר דמיירי לפני יאוש אפילו לרבנן דאמרו סתם גניבה יאוש בעלים היא ומיירי כגון שהבעלים מרדפין אחר הגניבה וסמוך לשעת הגניבה הכירם וידוע שלא נתיאש מהם מעולם. ומ"מ נוטל מה שנתן מפני תקנת השוק שלא יוכל שום אדם לקנות שום דבר שיתירא שמא נגנב ויצטרך להחזיר בחנם:
מתני' המכיר כליו וספריו ביד אחר אם יצא לו שם גניבה בעיר ישבע הלוקח כמה הוציא ויטול ויחזיר לו כליו וספריו ואם לאו לא כל הימנו שאני אומר מכרו לאחר ונטלם זה ממנו. אמרי וכי יצא לו שם גניבה בעיר מאי הוי דילמא הוא ניהו דקא מפיק האי שמא אמר רב יהודה הב"ע כגון שבאו בני אדם ולנו בתוך ביתו ועמד והפגין בלילה ואמר נגנבו לי כליי. ודילמא עילא מצא. רב כהנא מסיים בה משמיה דרב כגון שהיתה מחתרת חתורה ובני אדם שלנו בתוך הבית יצאו ואנרקראות של כלים על כתפיהם והכל אומרין נגנבו כליו של פלוני. דילמא כלים נגנבו וספרים לא נגנבו. אמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן דקאמרי נמי ספרים. דילמא זוטרי וקאמר הוא רברבי אמר ר' יוסי בר חנינא דקאמר ספר פלוני ופלוני. ודילמא עתיקי וקאמר איהו חדתי אמר ר' אבהו באומר הללו כליו של פלוני הללו ספריו של פלוני. אמר רבא לא שנו אלא בבעל הבית העשוי למכור את כליו אבל בעל הבית שאינו עשוי למכור את כליו כולי האי לא צריך. פירש"י זצ"ל לא צריך לאהדורי כולי האי דאמר ספר פלוני ופלוני. ודילמא איצטריכו ליה זוזי וזבין אמר רב אשי הרי יצא לו שם גניבה בעיר פירש"י זצ"ל דלפני יאוש איירי מתני' וכן פי' רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל דאי לאחר יאוש דאיכא יאוש ושינוי רשות לא היה חייב להחזירם. ופי' דבספרים הוי לעולם לפני יאוש שאין רגילות להתיאש מספרים דבגנבי גוים ודאי לא מיירי ולא מייאש אפי' בכלים כיון דדייני בגיוותני כדאמ' לעיל אלא אפי' בגנב ישראל אין רגילין להתיאש מספרים שאין באים אלא לידי ישראל והגנבים רגילים למוכרו לישראל וחוזרין לבסוף לישראל. ובכלים נמי איכא למימר דמיירי לפני יאוש אפילו לרבנן דאמרו סתם גניבה יאוש בעלים היא ומיירי כגון שהבעלים מרדפין אחר הגניבה וסמוך לשעת הגניבה הכירם וידוע שלא נתיאש מהם מעולם. ומ"מ נוטל מה שנתן מפני תקנת השוק שלא יוכל שום אדם לקנות שום דבר שיתירא שמא נגנב ויצטרך להחזיר בחנם:
2