אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא תנ״גOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 453

א׳וכתב מו' רבי' אבי העזרי זצ"ל הלכה כרבא וכרב אשי דאינהו בתראי שאם בעל הבית אינו עשוי למכור את כליו ויצא לו שם גניבה בעיר אין צריכין ב"ד לדקדק עליו כרב ור' חייא ור' אבהו וישבע כמה הוא הוציא ויטול ומכל מקום צריך עדים שיעידו שהם כליו וספריו. וכן פסק רב האי נאון זצ"ל בשערי השבועו' בשער י"ט שהוא בין הנשבעין ונוטלין. עכ"ל:
1
ב׳[דף קט"ו ע"א]
איתמר גנב ומכר ואחר כך הוכר הגנב רב משמי' דר' חייא אמר הדין עם הראשון ר' יוחנן משמי' דר' ינאי אמר הדין עם השני. ואוקמ' רב פפא דבדליכ' יאוש פליגי ותרוייהו אית להו דרב חסדא (וגלימה) וגלימא דגניבה כולי עלמא לא פליגי דהדרה למריה מיד בחינם ואין הלוקח יכול לעכבה על מעותם וכדרב חסדא והדין עם הראשון דקאמר רב לאו בדין בעל הבית קאמר אלא בדין של לוקח קאמר. רב משום רבי חייא אמר הדין עם הראשון דינא דלוקח למישקל זוזי בהדי גנב סבר לא עשו בו תקנת השוק. ור' יוחנן אמר משום ר' ינאי הדין עם השני דינא דלוקח למישקל זוזי בהדי בעל הבית סבר עשו בו תקנת השוק:
2