אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא תנ״חOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 458
א׳ובפ' מי שהיה נשוי מסקי' הילכך טירפא כתבי בחמש מעה היכא דסילק הלוקח את בעל חוב דהוה מסיק בלוה אלפא וכו' עכ"ל:
1
ב׳[שם ע"ב]
ת"ר שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליה גייס לטורפה כלומר לבוזזה ונתפשרו עמהם מחשבין לפי ממון ואין מחשבין לפי נפשות. שכרו תייר להראות להם הדרך מחשבין אף לפי נפשות שטעות דרך מדבר סכנת נפשות הוא ולא ישנו ממנהג החמרים שאם נהגו לתייר לפי ממון או לגייס לפי נפשות עושין. רשאין החמרין להתנאות כל מי שתאבד לו חמור נעמיד לו חמור אחר אבד בכוסיא כלומר בפשיעה אין מעמידין לו חמור אחר שלא בכוסיא מעמידין לו חמור אחר. ואם אמר תנו לי ואני לוקח אין שומעין לו שמא לא יקח חמור והם לא התנו אלא כדי שיקח חמור למסור נפשו עמהם בלילות לשמור מן החיות ומן הליסטין. פשיטא לא צריכא דאית ליה חמרא אחרינא מהו דתימא מצי אמר להו אית לי חמרא אחרינא והאחד אני יכול לשמור והשנים איני יכול לשמור יפה קמ"ל דאמרי ליה כ"ש דהשתא אתרי משרת נפשך טפי. פי' רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל דהכי קאמר רשאין להסיע ממון ע"פ התנאי שעשו כבר כמו רשאין בני העיר להסיע על קיצתן דפ"ק דבבא בתרא . אבל אין נראה לי לפרש שרשאין להתחיל התנאי לגמרי שהיאך יחייבוהו ליתן חמור בעל כרחו:
ת"ר שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליה גייס לטורפה כלומר לבוזזה ונתפשרו עמהם מחשבין לפי ממון ואין מחשבין לפי נפשות. שכרו תייר להראות להם הדרך מחשבין אף לפי נפשות שטעות דרך מדבר סכנת נפשות הוא ולא ישנו ממנהג החמרים שאם נהגו לתייר לפי ממון או לגייס לפי נפשות עושין. רשאין החמרין להתנאות כל מי שתאבד לו חמור נעמיד לו חמור אחר אבד בכוסיא כלומר בפשיעה אין מעמידין לו חמור אחר שלא בכוסיא מעמידין לו חמור אחר. ואם אמר תנו לי ואני לוקח אין שומעין לו שמא לא יקח חמור והם לא התנו אלא כדי שיקח חמור למסור נפשו עמהם בלילות לשמור מן החיות ומן הליסטין. פשיטא לא צריכא דאית ליה חמרא אחרינא מהו דתימא מצי אמר להו אית לי חמרא אחרינא והאחד אני יכול לשמור והשנים איני יכול לשמור יפה קמ"ל דאמרי ליה כ"ש דהשתא אתרי משרת נפשך טפי. פי' רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל דהכי קאמר רשאין להסיע ממון ע"פ התנאי שעשו כבר כמו רשאין בני העיר להסיע על קיצתן דפ"ק דבבא בתרא . אבל אין נראה לי לפרש שרשאין להתחיל התנאי לגמרי שהיאך יחייבוהו ליתן חמור בעל כרחו:
2
ג׳[שם]
ת"ר ספינה שהיתה מהלכת בים ועמד עליה נחשול שבים לטובעה הקילו ממשאה מחשבין לפי משאוי ואין מחשבין לפי ממון ולא ישנו ממנהג הספנין. רשאין הספנין להתנות מי שאבדה לו ספינה נעמיד לו ספינה אחרת אבדה בכוסיא אין מעמידין לו שלא בכוסיא מעמידין לו פירש למקום שאין הספנין הולכין אין מעמידין לו. פשיטא לא צריכא דבניסן מדחקי מההוא דוכתא חד אשלא ובתשרי מרחקי תרי אשלי וקא אזיל ביומי ניסן כיומי תשרי מהו דתימ' דאוושי נקט קמ"ל:
ת"ר ספינה שהיתה מהלכת בים ועמד עליה נחשול שבים לטובעה הקילו ממשאה מחשבין לפי משאוי ואין מחשבין לפי ממון ולא ישנו ממנהג הספנין. רשאין הספנין להתנות מי שאבדה לו ספינה נעמיד לו ספינה אחרת אבדה בכוסיא אין מעמידין לו שלא בכוסיא מעמידין לו פירש למקום שאין הספנין הולכין אין מעמידין לו. פשיטא לא צריכא דבניסן מדחקי מההוא דוכתא חד אשלא ובתשרי מרחקי תרי אשלי וקא אזיל ביומי ניסן כיומי תשרי מהו דתימ' דאוושי נקט קמ"ל:
3
ד׳[שם]
ת"ר שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליה גייס וטרפה ועמד אחד מהן והציל הציל לאמצע ואם אמר אני אציל לעצמי הציל לעצמו היכי דמי אי דיכול להציל אפילו סיפא נמי לאמצע ואי דלא יכול להציל אפילו רישא נמי לעצמו אמר דמי בר חמא הכא בשותפין עסקינן וכגון זה שותף חולק שלא לדעת חבירו אמר פליג לא אמר לא פליג. רבא אמר הכא בפועל עסקינן שהיה שכיר לבני הספינה וכשאין יכולין להציל הדר ביה וכדרב דאמר רב פועל יכול לחזור בו אפי' בחצי היום אמר מיהדר הדר ביה לא אמר לא הדר ביה. רב אשי אמר לעולם בשותף הכא במאי עסקינן ביכולין להציל על ידי הדחק לא אמרינן ליה ואי הוה אמתר לן הוינן מסרין נפשן אמר ויתיב אינהו אסוחי אסחי דעתייהו ומיהו היכא דיכולים להציל להדיא אפי' שמעו לא קני דמסתמא לא איאוש:
ת"ר שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליה גייס וטרפה ועמד אחד מהן והציל הציל לאמצע ואם אמר אני אציל לעצמי הציל לעצמו היכי דמי אי דיכול להציל אפילו סיפא נמי לאמצע ואי דלא יכול להציל אפילו רישא נמי לעצמו אמר דמי בר חמא הכא בשותפין עסקינן וכגון זה שותף חולק שלא לדעת חבירו אמר פליג לא אמר לא פליג. רבא אמר הכא בפועל עסקינן שהיה שכיר לבני הספינה וכשאין יכולין להציל הדר ביה וכדרב דאמר רב פועל יכול לחזור בו אפי' בחצי היום אמר מיהדר הדר ביה לא אמר לא הדר ביה. רב אשי אמר לעולם בשותף הכא במאי עסקינן ביכולין להציל על ידי הדחק לא אמרינן ליה ואי הוה אמתר לן הוינן מסרין נפשן אמר ויתיב אינהו אסוחי אסחי דעתייהו ומיהו היכא דיכולים להציל להדיא אפי' שמעו לא קני דמסתמא לא איאוש:
4