אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא תס״וOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 466
א׳ושמעינן נמי מהתם דאם יש ביד אדם משל חבירו ולא קבלו בתורת פקדון וא"ל קח את שלך ואביאנו לך פטור אפי' מפשיעה כדמסיק אבל הכא בתורת קידושין קבלינהו עם הציפתא דאסא. ולשם פקדון לא דאז לא ידעה בם. אי שדינהו ומיתברא פטירא דומיא דפקדון איכא לפרושי בתורת קידושין אפי' לא היה בידה מזומנים להחזירו וכן נמי אם לא קבלה בתור' פקדון אפי' לא אמר קח את שלך והוציאו מרשותו פטור כדאמ' בפ' השואל את הפרה ההוא גברא דזבן ארבא דחמרא ולא אשכח דוכתא לאוגירא א"ל לההיא איתתא אית לך דוכתא לאוגירא אמרה ליה לא אזל קידשה ויהבה ליה דוכתא אזל לביתיה ושדר לה גיטא אזלא איהי ואוגרה אוגורי מיניה ואפיקתיה ואותיבתיה בשבילא. ומסקי' דאמר רב הונא בריה דרב יהושע דדינא קא עבדא אע"ג דהפסידה לו וגם אינה מתחייבת באחריותו שעל דעת פקדון לא קבלתו ובעל כרחי' הכי טעמ' דאי לא תימא הכי הא רב הונא גופיה קאמר בפ"ק דקידושין דאי שדית לפקדון חייבת אלא היינו טעמא דהתם בתורת פקדון קבלתו אבל הכא לא קבלתו בפקדון. ואומר אני דאפי' היכ' דלא קיבלו בתורת פקדון ה"מ דפשעה בו והניחתו במקום הפקר ולא איבדתו בידים כגון להשליך לאור או לים דהתם כשישמע הדבר יבא וישמור את שלו אבל איבדתו בידים לא איפשר להציל ומסתייעא מילתא מדגרס פ"ק דקידושין התקדשי לי במנה נטלתו וזרקתו לים או לאור או לכל דבר האבד אינה מקודשת ומסקי' אבל זרקתו לים אימא מדאיחייב בה וכו' אלמא אע"ג דבתורת קידושין אתי לידה אפי' הכי חייבת אבל היכא דאתברו פטורה כדמוכח שמעת' דאחרנייתא דקידושין ואע"ג דנקט מתברו ה"ה דאפי' מפשיע' פטורה כדמשמע בהשוכר ואגב דנקט בפקדון מתברו נקט נמי שלהי הכונס אמר רבא נתן דינר זהב לאשה וא"ל הזהרי בו של כסף הוא הזיקתו משלמת של זהב פשעה בו משלמת של כסף אלמא אע"ג דנטירותא דכסף קיבלה עילוה הואיל והזיקה בידים משלמת של זהב וכן חיטין וחיפן בשעורים וכו'. ומו' אבא מייתי נמי ראיה מדתניא בהגוזל קמא וכחש בה פרט למודה בעיקר כיצד שורי גנבת והוא אומר לא גנבתי וכו' שומר חנם אני עליו כו' יכול יהא חייב ת"ל וכחש בה פרט למודה בעיקר ופרקי' כי תניא ההיא דא"ל הילך כי קאמינא אנא דקאי באגם הרי מוכיח היכא דא"ל הילך שפטור מגניבה ואבידה מיהו איכא לדחוייה ששניהם חפצים בחזרה הת'. ואלו דברים דנתי עם אבא מרי וכן דעתי נוטה - אבי העזרי:
1
ב׳[שם]
מתני' האומר לחבירו גזלתיך הלויתני הפקדת אצלי ואיני יודע אם החזרתי לך אם לאו חייב לשלם אבל אם אמר לו איני יודע אם גזלתיך אם הלויתני אם הפקדת אצלי אם לאו פטור מלשלם. איתמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע רב הונא ורב יהודה אמרי חייב ברי ושמא ברי עדיף. רב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור אוקי ממונא בחזקת מריה. תנן אבל איני יודע אם גזלתיך אם הלויתני אם הפקדת אצלי ואם לאו פטור מלשלם. היכי דמי אילימא דלא קא תבע ליה דרישא נמי לא קא תבע ליה אמאי חייב אלא לאו דקא תבע ליה וקתני סיפא פטור לעולם דלא קא תבע ליה ורישא בבא לצאת ידי שמים. כתב רבינו יצחק אלפסי זצ"ל ודוקא כדקא תבע ליה חבריה דכיון דברי ליה שגזל או שלוה ואיסתפק אם החזיר א"ל החזיר חייב דאין ספק מוציא מידי ודאי אבל אי לא תבע ליה לחבריה אבל איהו מדעתיה דנפשיה וחבריה לא קא תבע ליה אינו חייב אלא בבא לצאת ידי שמים. והיכא דתבע ליה חבריה ואמר מנה לי בידך ואיהו אמר לא ידענא אי לוינא מינך אי לא פטור. והיינו דתנן אבל אם אמר לו איני יודע אם גזלתיך או אם הלויתני אם הפקדת אצלי אם לאו פטור. ורב הונא ורב יהודה דאוקמו למתני' בדלא תבע ליה לית הילכת' כוותייהו אלא אע"ג דקא תבע ליה פטור דקיימא לן כרב נחמן דאמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע פטור מלשלם אבל מישתבע דלא ידע ואם לצאת ידי שמים חייב עכ"ל:
מתני' האומר לחבירו גזלתיך הלויתני הפקדת אצלי ואיני יודע אם החזרתי לך אם לאו חייב לשלם אבל אם אמר לו איני יודע אם גזלתיך אם הלויתני אם הפקדת אצלי אם לאו פטור מלשלם. איתמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע רב הונא ורב יהודה אמרי חייב ברי ושמא ברי עדיף. רב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור אוקי ממונא בחזקת מריה. תנן אבל איני יודע אם גזלתיך אם הלויתני אם הפקדת אצלי ואם לאו פטור מלשלם. היכי דמי אילימא דלא קא תבע ליה דרישא נמי לא קא תבע ליה אמאי חייב אלא לאו דקא תבע ליה וקתני סיפא פטור לעולם דלא קא תבע ליה ורישא בבא לצאת ידי שמים. כתב רבינו יצחק אלפסי זצ"ל ודוקא כדקא תבע ליה חבריה דכיון דברי ליה שגזל או שלוה ואיסתפק אם החזיר א"ל החזיר חייב דאין ספק מוציא מידי ודאי אבל אי לא תבע ליה לחבריה אבל איהו מדעתיה דנפשיה וחבריה לא קא תבע ליה אינו חייב אלא בבא לצאת ידי שמים. והיכא דתבע ליה חבריה ואמר מנה לי בידך ואיהו אמר לא ידענא אי לוינא מינך אי לא פטור. והיינו דתנן אבל אם אמר לו איני יודע אם גזלתיך או אם הלויתני אם הפקדת אצלי אם לאו פטור. ורב הונא ורב יהודה דאוקמו למתני' בדלא תבע ליה לית הילכת' כוותייהו אלא אע"ג דקא תבע ליה פטור דקיימא לן כרב נחמן דאמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע פטור מלשלם אבל מישתבע דלא ידע ואם לצאת ידי שמים חייב עכ"ל:
2