אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא תס״זOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 467
א׳וכן כתב מו' רבי' אבי העזרי זצ"ל דקיי"ל כרב נחמן ולא כדמוקמי לה רב הונא ורב יהודה:
1
ב׳[שם ע"ב]
אין לוקחין מן הרועים צמר חלב וגדיים דאיכא למיחש שמא גנבום מצאנו של בעל הבית המסור להם:
אין לוקחין מן הרועים צמר חלב וגדיים דאיכא למיחש שמא גנבום מצאנו של בעל הבית המסור להם:
2
ג׳[שם]
ת"ר אין לוקחין מן הרועים לא עזים ולא גיזין ולא תלושין של צמר שנתלש מן הצמר שעל הרחל מעט מעט אבל לוקחין מהם בגדים תפורים מפני שהן שלהן. דאי נמי גנבום קננהו בשינוי ולוקחין חלב וגבינה במדבר דאין דרך בעלים לילך שם וליטלם אבל לא ביישוב שדרך להביאם לבית בעל הבית ולוקחין מהן ארבע וחמש צאן מן העדר שחסרונו ניכר בעדר ואינו יכול להשמט ולומר זאב טרפם. ארבע וחמש גיזין אבל לא שתי צאן ולא שתי גיזין. ר' יהודה אומר בייתות לוקחין מהן מדבריות אין לוקחין מהן כללו של דבר כל שהרועה מוכר ובעל הבית מרגיש בו לוקחין ממנו אין בעל הבית מרגיש בו אין לוקחין הימנו ואוקמ' רב חסדא ארבע מתוך חמש צאן שאם לא היה בעדר אלא חמש צאן ומוכר מהם ארבע מותר ליקח מהם דכולי האי לא גניב מדבר מועט. וחמש מעדר גדול אי נמי ארבע מעדר קטן וחמש מעדר גדול ובברייתא שלש אין לוקחין ובכחושות לוקי' מהן שלש ר' יהודה אסיפ' קאי ולקולא דקאמר ת"ק אבל לא שתי צאן ולא שתי גיזין ואתא ר' יהוד' למימר ה"מ מדבריות אבל בייתות אפי' שתי צאן נמי זבנינן:
ת"ר אין לוקחין מן הרועים לא עזים ולא גיזין ולא תלושין של צמר שנתלש מן הצמר שעל הרחל מעט מעט אבל לוקחין מהם בגדים תפורים מפני שהן שלהן. דאי נמי גנבום קננהו בשינוי ולוקחין חלב וגבינה במדבר דאין דרך בעלים לילך שם וליטלם אבל לא ביישוב שדרך להביאם לבית בעל הבית ולוקחין מהן ארבע וחמש צאן מן העדר שחסרונו ניכר בעדר ואינו יכול להשמט ולומר זאב טרפם. ארבע וחמש גיזין אבל לא שתי צאן ולא שתי גיזין. ר' יהודה אומר בייתות לוקחין מהן מדבריות אין לוקחין מהן כללו של דבר כל שהרועה מוכר ובעל הבית מרגיש בו לוקחין ממנו אין בעל הבית מרגיש בו אין לוקחין הימנו ואוקמ' רב חסדא ארבע מתוך חמש צאן שאם לא היה בעדר אלא חמש צאן ומוכר מהם ארבע מותר ליקח מהם דכולי האי לא גניב מדבר מועט. וחמש מעדר גדול אי נמי ארבע מעדר קטן וחמש מעדר גדול ובברייתא שלש אין לוקחין ובכחושות לוקי' מהן שלש ר' יהודה אסיפ' קאי ולקולא דקאמר ת"ק אבל לא שתי צאן ולא שתי גיזין ואתא ר' יהוד' למימר ה"מ מדבריות אבל בייתות אפי' שתי צאן נמי זבנינן:
3
ד׳[שם]
מתני' אין לוקחין משומרי פירות עצים ופירות. רבה זבן שבישת' דהיינו חבילי זמורות מאריס' א"ל אביי והא תנן לא משומרי פירות עצים ופירות א"ל ה"מ שומר שכר דלית ליה בגויה שהוא נוטל מעות בשכרו ואין לו חלק בעצים אבל האי אריסא כיון דאית ליה בגוה שהוא חולק בזמורות ובקנים אימור מדנפשיה קא זבין:
מתני' אין לוקחין משומרי פירות עצים ופירות. רבה זבן שבישת' דהיינו חבילי זמורות מאריס' א"ל אביי והא תנן לא משומרי פירות עצים ופירות א"ל ה"מ שומר שכר דלית ליה בגויה שהוא נוטל מעות בשכרו ואין לו חלק בעצים אבל האי אריסא כיון דאית ליה בגוה שהוא חולק בזמורות ובקנים אימור מדנפשיה קא זבין:
4
ה׳[דף קי"ט ע"א]
ת"ר שומרי פירות לוקחין מהם בזמן שיושבין ומוכרין והטורטני לפניהם מאזנים גדולים ומוכרים פירות במשקל כדרך התגרים דכיון דמוכרין בפרהסיא לא גנבום. וכולן שאמרו להטמין אסור ליקח מהם ולוקחין מהן מפתח גינה אבל לא מאחורי גינה:
ת"ר שומרי פירות לוקחין מהם בזמן שיושבין ומוכרין והטורטני לפניהם מאזנים גדולים ומוכרים פירות במשקל כדרך התגרים דכיון דמוכרין בפרהסיא לא גנבום. וכולן שאמרו להטמין אסור ליקח מהם ולוקחין מהן מפתח גינה אבל לא מאחורי גינה:
5
ו׳[שם]
איתמר גזלן מאימתי מותר ליהנות ממנו רב אמר עד שיהא רוח ממונו משלו בלא גזילה הולכין אחר הרוב ונהנין ממנו דמשלו הוא ושמואל אמר אפילו מיעוט משלו תלינן ואמרינן האי מידי דיהיב מדידיה הוא. מודי ליה רב יהודה לאדא דיאלא כדברי האומר אפי' מיעוט משלו. אדא שם האיש. דיאלא שמש. ופר"ח זצ"ל יש מי שאומר כיון דמורי ליה לאדא דיאלא כשמואל הילכתא כוותיה. ואנו קיבלנו דהילכתא כוותי' דרב באיסורי וזו איסורא היא ומשנתינו קתני אין לוקחין משום דחיישי לגניבה או לגזילה עכ"ל. ומו' רבינו אבי העזרי זצ"ל כתב הילכתא כמ"ד אפי' המועט משלו מותר דמעשה רב דרב יהודה:
איתמר גזלן מאימתי מותר ליהנות ממנו רב אמר עד שיהא רוח ממונו משלו בלא גזילה הולכין אחר הרוב ונהנין ממנו דמשלו הוא ושמואל אמר אפילו מיעוט משלו תלינן ואמרינן האי מידי דיהיב מדידיה הוא. מודי ליה רב יהודה לאדא דיאלא כדברי האומר אפי' מיעוט משלו. אדא שם האיש. דיאלא שמש. ופר"ח זצ"ל יש מי שאומר כיון דמורי ליה לאדא דיאלא כשמואל הילכתא כוותיה. ואנו קיבלנו דהילכתא כוותי' דרב באיסורי וזו איסורא היא ומשנתינו קתני אין לוקחין משום דחיישי לגניבה או לגזילה עכ"ל. ומו' רבינו אבי העזרי זצ"ל כתב הילכתא כמ"ד אפי' המועט משלו מותר דמעשה רב דרב יהודה:
6
ז׳[שם]
ממון מסור רב הונא ורב יהודה חד אמר מותר לאבדו ביד לא יהא ממונו חמור מגופו וחד אמר אסור לאבדו ביד דילמא הויא ליה זרעא מעליא ויכין רשע וצדיק ילבש:
ממון מסור רב הונא ורב יהודה חד אמר מותר לאבדו ביד לא יהא ממונו חמור מגופו וחד אמר אסור לאבדו ביד דילמא הויא ליה זרעא מעליא ויכין רשע וצדיק ילבש:
7