אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא קי״אOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 111
א׳ופי' רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל דאם נשבע השומר הראשון פטור דלית ליה טעמא דאביי דאמר אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר וקסבר רבא דבהאי טעמא פליגי רב ור' יוחנן דלרב לא מצי למימר האיך לא מהימן לי בשבועה ור' יוחנן סבר מצי למימר האיך לא מהימן לי בשבועה והלכה כר' יוחנן דלתרוייהו לית להו טעמא דאין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר. ורבינו יצחק אלפס זצ"ל כתב שמעי' מהכא דהיכא דאיכא עדים דנטריה שומר בתרא כי אורחיה ונאנסה לא מחייב שומר קמא לשלומי דהא ליכא שבועה דלימא ליה אנת מהימנת לי בשבועה האיך לא מהימן לי בשבועה ואע"ג דאמר אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר כדאמר בפ' כל הגט בהשולח גט ואם אמר לו טול ממנה חפץ זה פלו' הרי זה לא ישלחנו ביד אחר שאין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר. ואמרינן עלה אמר ר' שמעון בן לקיש כאן שנה ר' אין השואל רשאי להשאיל ולא השוכר רשאי להשכיר ה"מ לכתחילה אבל דאיעבד אע"ג דאינו רשאי אי איכא סהדי דלא פשע בה לא מחייבינן ליה דהא גבי השוכר את הפרה מחבירו והשאילה לאחר ומתה כדרכה כיון דליכא פשיעותא דהא כדרכה מתה לא מחייב שומר לשלומי מדיליה ואע"ג דהשאילה לאחר וש"מ לא סבירא לן כר' מאיר דאמר כל המעביר מדעת בעלים נקרא גזלן:
1