אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא קכ״הOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 125
א׳ופי' רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל דמיירי כגון שהיו ב"ד שואלים מאותם עדים שהיו אומרים דמסתפי מיני' ולא היו רוצים להתמצע בדבר ולא לא להן ולא לאו דמוכחא מילתא דמסתפי מיניה שאם לא כן לא שבקת חיי לכולהו אלמי דכל אדם שיתבע מן האלם ואומר אית לי סהדי דמסתפי מיניה יהא נאמן להוציא מידו עד שיביא האלם ראיה שאינו חייב לו כלום. אלא ודאי כדפרישית שאמר לו להביא אותם עדים עצמם שאנו רואים שידאים ממנו להעיד עליו שיאמרו שאינו אחיך או שיאמרו שאינם יודעים אם הוא אחיך ואם לאו. והכי מוכח מדמסיק השתא נמי אתו ומשקרי ואי עדים אחריני קאמר אטו משום דמסתפו מיניה הנהו סהדי מיסתפו מיניה כולי עלמא אלא ודאי בהנהו סהדי גופייהו דמיסתפו מיניה קאמר שישקרו לומר שאינו אחיו או אינן יודעין וקאמר תרתי לא עבדי חדא שלא ירצו להעיד האמת אלא שותקים ועוד שיאמרו שקר והיינו תרי דאיכא נמי בשפחה דתנן בפ' שני דכתובות עיר שכבשוה כרכום כל כהנות שבתוכה פסולות אם יש להם עדים אפילו עבד אפי' שפחה הרי אלו נאמנין ואוקמא ר' אשי בשפחה דידה ופרכי' השתא נמי אתיא ומשקרא. ומשנינן תרתי לא עבדא כי הא דמרי בר איסק וכו' פי' שכשאומרת טהורה אני ושפחתי יודעת והשפחה היא שותקת הא חדא ששותקת בקלקולה ועוד שתעיד שקר והוי תרתי ותרתי לא עבד:
1
ב׳[דף מ' ע"א]
המפקיד פירות אצל חבירו הרי זה יוציא לו חסרונו' כשיחזירם לו אם נפחת מהם כמו שרגילים להתחסר הנפקד פטור כדמפרש והולך. לחיטין ולאורז תשעת חצאי קבין לכור ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן באורז קלוף שנו. לשעורין ולדוחן תשעת קבין לכור לכוסמין ולזרע פשתן שלשת סאין לכור. ואמר רב חייא בר אבא אמר ר' יוחנן זרע פשתן בגבעולין שנו. תניא נמי הכי לכוסמין ולזרע פשתן בגבעולין ולאורז שאינו קלוף שלשת סאין לכור. הכל לפי המידה הכל לפי הזמן. פי' הכל לפי המידה כן לכל כור וכור כשיעור זה רגילות להתחסר והכל לפי הזמן שיניחם בידו לכל שנה רגילות כך להתחסר. אמר ר"י בן נורי וכי מה איכפת להם לעכברים לאכול בין מהרבה בין מקימאה אינו יוציא לו חסרונות אלא לכור בלבד פליג אתנא קמא דאמר הכל לפי המידה. תניא אמרו לו הרבה אובדות מהן הרבה מתפזרות מהן בד"א שעירבן עם פירותיו ונסתפק מהם ולא ידע כמה נסתפק. אבל ייחד לו קרן זוית אומר הרי שלך לפניך ואפי' חסרו כולם לא חייש בעל הבית אלא אומר לו הרי שלך לפניך:
המפקיד פירות אצל חבירו הרי זה יוציא לו חסרונו' כשיחזירם לו אם נפחת מהם כמו שרגילים להתחסר הנפקד פטור כדמפרש והולך. לחיטין ולאורז תשעת חצאי קבין לכור ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן באורז קלוף שנו. לשעורין ולדוחן תשעת קבין לכור לכוסמין ולזרע פשתן שלשת סאין לכור. ואמר רב חייא בר אבא אמר ר' יוחנן זרע פשתן בגבעולין שנו. תניא נמי הכי לכוסמין ולזרע פשתן בגבעולין ולאורז שאינו קלוף שלשת סאין לכור. הכל לפי המידה הכל לפי הזמן. פי' הכל לפי המידה כן לכל כור וכור כשיעור זה רגילות להתחסר והכל לפי הזמן שיניחם בידו לכל שנה רגילות כך להתחסר. אמר ר"י בן נורי וכי מה איכפת להם לעכברים לאכול בין מהרבה בין מקימאה אינו יוציא לו חסרונות אלא לכור בלבד פליג אתנא קמא דאמר הכל לפי המידה. תניא אמרו לו הרבה אובדות מהן הרבה מתפזרות מהן בד"א שעירבן עם פירותיו ונסתפק מהם ולא ידע כמה נסתפק. אבל ייחד לו קרן זוית אומר הרי שלך לפניך ואפי' חסרו כולם לא חייש בעל הבית אלא אומר לו הרי שלך לפניך:
2