אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא י״גOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 13
א׳וכן הלכה דלא מיפסיל סתם רועה אלא אם כן הוא רועה של אחרים:
1
ב׳[שם]
אמר רב אידי בר אבין אמר רב חסדא הכופר במלוה כשר לעדות בפקדון פסול לעדות פי' משעת כפירה אע"ג דלא נשבע עדיין נעשה עליו גזלן ונפסל לעדות וחייב עליו באונסין. ופרכינן בפקדון אמאי פסול לעדות נימא אשתמוטי קא משתמיט מניה סבר עד דבחישנא ומשכחן ליה. אמרי כי אמרי' הכופר בפקדון פסול לעדות כגון דאתו סהדי ואסהידו ביה דההיא שעתא הוה איתיה לפקדון בביתיה והוה ידע ביה אי נמי הוה נקיט ליה בידיה. וגריס רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל דההיא שעתא דכפריה הוה איתיה לפקדון בידיה. ולא גרסי' ההיא שעתא דאשתבע דמשעת כפירה נתחייב באונסין ונפסל לעדות אע"ג דלא אישתבע כדאיתא בהגוזל עצים דאמר רב ששת הכופר בפקדון ובאו עדים נעשה עליו גזלן וחייב באונסין פי' הכופר בפקדון ובאו עדים נעשה גזלן עליו בשעת כפירה. ואעפ"י שלא נשבע ומיכן ואילך אין לו דין שומר חנם וחייב באונסין אם יאנם. מתיב דמי בד חמא ושכנגדו חשוד על השבועה אחד שבועת העדות ואחד שבועת הפקדון ואפי' שבועת שוא ואי איתא מכפירה הוא דמיפסל הכא במאי עסקינן דקאי באגם דלאו כפירה היא סבר אשתמיט לי מיהת עד דאזלינא ומייתינא ליה פי' למה לי למיתני גבי הנך דמשמע דלא מיפסיל דע שעת שבועה כי הנך הא משעת כפירה מיפסיל ליה משום דהוי גזלן. ומשני דקאי באנס וכן אמר רב ששת כגון דאמרי סהדי דכי כפר בידיה נקט ליה. תדע דהיכא דאיכא למימר אישתמוטי איכוון עד דמייתי לה לא מיפסיל בלא שבועה דאמר רב אידי הכופר במלוה ולא נשבע ובאו עדים כשר לעדות דהלואה להוצאה ניתנה ואינה עכשיו בידו ומתכוין לדחותו עד שתשיג ידו. בפקדון פסול לעדות. ומוקמי' לה בראש פ' שנים אוחזין כגון דאמרי סהדי לההיא שעתא דכפר בידיה נקיט ליה ומיפסיל אע"ג דלא אישתבע דאי בדאישתבע מה לי מלוה ומה לי פקדון. כך פי' רש"י ז"ל התם בהגוזל עצים. ובשמעתי' נמי מוכח מפירושו הכי:
אמר רב אידי בר אבין אמר רב חסדא הכופר במלוה כשר לעדות בפקדון פסול לעדות פי' משעת כפירה אע"ג דלא נשבע עדיין נעשה עליו גזלן ונפסל לעדות וחייב עליו באונסין. ופרכינן בפקדון אמאי פסול לעדות נימא אשתמוטי קא משתמיט מניה סבר עד דבחישנא ומשכחן ליה. אמרי כי אמרי' הכופר בפקדון פסול לעדות כגון דאתו סהדי ואסהידו ביה דההיא שעתא הוה איתיה לפקדון בביתיה והוה ידע ביה אי נמי הוה נקיט ליה בידיה. וגריס רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל דההיא שעתא דכפריה הוה איתיה לפקדון בידיה. ולא גרסי' ההיא שעתא דאשתבע דמשעת כפירה נתחייב באונסין ונפסל לעדות אע"ג דלא אישתבע כדאיתא בהגוזל עצים דאמר רב ששת הכופר בפקדון ובאו עדים נעשה עליו גזלן וחייב באונסין פי' הכופר בפקדון ובאו עדים נעשה גזלן עליו בשעת כפירה. ואעפ"י שלא נשבע ומיכן ואילך אין לו דין שומר חנם וחייב באונסין אם יאנם. מתיב דמי בד חמא ושכנגדו חשוד על השבועה אחד שבועת העדות ואחד שבועת הפקדון ואפי' שבועת שוא ואי איתא מכפירה הוא דמיפסל הכא במאי עסקינן דקאי באגם דלאו כפירה היא סבר אשתמיט לי מיהת עד דאזלינא ומייתינא ליה פי' למה לי למיתני גבי הנך דמשמע דלא מיפסיל דע שעת שבועה כי הנך הא משעת כפירה מיפסיל ליה משום דהוי גזלן. ומשני דקאי באנס וכן אמר רב ששת כגון דאמרי סהדי דכי כפר בידיה נקט ליה. תדע דהיכא דאיכא למימר אישתמוטי איכוון עד דמייתי לה לא מיפסיל בלא שבועה דאמר רב אידי הכופר במלוה ולא נשבע ובאו עדים כשר לעדות דהלואה להוצאה ניתנה ואינה עכשיו בידו ומתכוין לדחותו עד שתשיג ידו. בפקדון פסול לעדות. ומוקמי' לה בראש פ' שנים אוחזין כגון דאמרי סהדי לההיא שעתא דכפר בידיה נקיט ליה ומיפסיל אע"ג דלא אישתבע דאי בדאישתבע מה לי מלוה ומה לי פקדון. כך פי' רש"י ז"ל התם בהגוזל עצים. ובשמעתי' נמי מוכח מפירושו הכי:
2
