אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא י״דOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 14

א׳הילכך אתבריר לן דכופר בפקדון פסול לעדות אע"ג דלא אישתבע ונעשה עליו גזלן וחייב באונסין וכגון דאית ליה סהדי דההיא שעתא דכפר ביה הוה ידע ביה דאיתיה בביתיה אי נמי הוה נקיט ליה בידיה דליכא למימר דלאישתמוטי איכוון. אבל אי איכא למימר דלאישתמוטי איכוון כשר:
1
ב׳[דף ו' ע"א]
אביי אמר חיישינן שמא מלוה ישנה יש לו עליו. שאלו בני אשתנפש לרבינו תם זצ"ל ראובן טען על שמעון שחייב לו מנה ושמעון משיב שאינו חייב לו כלום אמר ראובן כיצד אתה אומר שאינך חייב לי אומר אתה שלא הלויתיך כלום או אומר אתה שהייתי אני חייב לך ממקום אחר. ושמעון השיב לא אפרש לך שום דבר אלא כמו שטענתי שאיני חייב לך כלום. ועתה יש על שמעון לפרש כיצד אינו חייב לו או לאו. והשיב להם ר"ת זצ"ל שיש על ראובן לפרש כיצד פרעו וכמה פרעו לפני בית דינו שיש דברים ששמעון חושבן פרעון ואינם פרעון מקניא לרבא וכגון מרגלית לקלים של עשיר דמיה מרובים ולעני דמיה מועטים כדאי' ס"פ שום היתומים בערכין וכן כל כיוצא בו ויש לבית דין לשמוע אם פרעונו פרעון לפי דבריו וישבע על דעת ב"ד:
2