אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא קנ״הOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 155
א׳ובשאלתות דרב אחאי בפ' בהר סיני פסק כרב ולא מטעמא שפי' ואע"ג דקיי"ל דהילכתא כשמואל בדיני לא סבירא לן בהא כוותיה דהא תניא בד"א בסתם ור' יהודה היא דאי ר' מאיר בכולהו תנאו בטל. ומותבינן עליה דרב מהא דתניא הנושא והנותן באמנה והאומר לחבירו על מנת שאין לך עלי אונאה אין לו עליו אונאה. ופריק רבא כאן בסתם כאן במפרש. ותניא נמי הכי בד"א דיש לו עליו אונאה בסתם מכר אבל במפרש כגון מוכר שאומר ללוקח חפץ זה שאני מוכר לך במאתים יודע אני שאינו שוה אלא מנה על מנת שאין לך עלי אונאה אין לו עליו אונאה. וכן לוקח שאמר למוכר חפץ זה שאני לוקח ממך במנה יודע אני ששוה מאתים על מנת וכו' אין לו עליו אונאה. פסק רבינו אלפס זצ"ל דהכי הילכתא:
1
ב׳[שם]
על מנת שאין בו אונאה הרי יש בו אונאה פרש"י זצ"ל אם אמר בלשון זה אין זה לשון מחילת אונאה אלא לשון תביעת אונאה. דעל מנת שאין בו אונאה והרי יש בו אונאה ומקח טעות נמי הוי ואם רצה לחזור יחזור לגמרי. וקשה דפ"ק דמכות מדמי לה לההיא דעל מנת שלא תשמטנו שביעית דאמרי' שביעית משמטתו. ופריך מדשמואל דאונאה דהכא. ומשני הא איתמר עלה אמר רב ענן לדידי מיפרשא לי מיניה דמר שמואל האומר לחבירו על מנת שאין לך עלי אונאה אין לו עליו אונאה על מנת שאין בו אונאה הרי יש בו אונאה. הכא נמי על מנת שלא תשמטנו שביעית שביעית תשמטתו על מנת שלא תשמטנו בשביעית אין שביעית משמטתו. וי"ל דלאו לגמרי מדמי לה שיהא פירוש דעל מנת שלא תשמטנו שביעית כמו על מנת שאין בו אונאה. אלא מייתי ראיה שכמו שיש חילוק בין לשון שאין לו עליו אונאה ללשון שאין בו אונאה כמו כן יש חילוק ללשון על מנת שלא תשמטנו שביעית. ורבינו שמואל בן רבינו מאיר זצ"ל פי' דעל מנת בו אונאה היינו דין אונאה שלא יחול דין אונאה לאו דלא תונו על זה המקח דהוי השתא כמו על מנת שלא תשמטנו שביעית. ולפי פי' לא הוי מקח טעות ואינו יכול לחזור בו לגמרי:
על מנת שאין בו אונאה הרי יש בו אונאה פרש"י זצ"ל אם אמר בלשון זה אין זה לשון מחילת אונאה אלא לשון תביעת אונאה. דעל מנת שאין בו אונאה והרי יש בו אונאה ומקח טעות נמי הוי ואם רצה לחזור יחזור לגמרי. וקשה דפ"ק דמכות מדמי לה לההיא דעל מנת שלא תשמטנו שביעית דאמרי' שביעית משמטתו. ופריך מדשמואל דאונאה דהכא. ומשני הא איתמר עלה אמר רב ענן לדידי מיפרשא לי מיניה דמר שמואל האומר לחבירו על מנת שאין לך עלי אונאה אין לו עליו אונאה על מנת שאין בו אונאה הרי יש בו אונאה. הכא נמי על מנת שלא תשמטנו שביעית שביעית תשמטתו על מנת שלא תשמטנו בשביעית אין שביעית משמטתו. וי"ל דלאו לגמרי מדמי לה שיהא פירוש דעל מנת שלא תשמטנו שביעית כמו על מנת שאין בו אונאה. אלא מייתי ראיה שכמו שיש חילוק בין לשון שאין לו עליו אונאה ללשון שאין בו אונאה כמו כן יש חילוק ללשון על מנת שלא תשמטנו שביעית. ורבינו שמואל בן רבינו מאיר זצ"ל פי' דעל מנת בו אונאה היינו דין אונאה שלא יחול דין אונאה לאו דלא תונו על זה המקח דהוי השתא כמו על מנת שלא תשמטנו שביעית. ולפי פי' לא הוי מקח טעות ואינו יכול לחזור בו לגמרי:
2
ג׳[שם]
ת"ר הנושא והנותן באמנה אין לו אונאה פירש"י זצ"ל שאמר לו מכור חפץ זה כמו שתוכל ותן לי מעות לזמן פלוני והנני סומך עליך ונותן לו שכר טרחו אין לו עליו אונאה לומר יותר היה שוה ואם מכר זה בדמים מרובים אין זה יכול לומר לא אתן לך אלא דמיו:
ת"ר הנושא והנותן באמנה אין לו אונאה פירש"י זצ"ל שאמר לו מכור חפץ זה כמו שתוכל ותן לי מעות לזמן פלוני והנני סומך עליך ונותן לו שכר טרחו אין לו עליו אונאה לומר יותר היה שוה ואם מכר זה בדמים מרובים אין זה יכול לומר לא אתן לך אלא דמיו:
3