אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא קס״גOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 163
א׳הילכך הלכה כדברי ר"ת זצ"ל דיש ביטול מקח לקרקעות בפלגא כגון שוה מנה במאתים ואין להם ביטול מקח בפחות מפלגא. מתני' ר' יהודה אומר אף המוכר ספר תורה בהמה ומרגלית אין להם אונאה אמרו לו לא אמרו אלא את אלו:
1
ב׳[דף נ"ח ע"ב]
תניא ר' יהודה אומר אף המוכר ספר תורה בהמה ומרגלית אין להם אונאה. ספר תורה לפי שאין קץ לדמיו. בהמה ומרגלית מפני שאדם רוצה לזווגם. מי שיש לו שור יפה לדרישה מחפש לאחר שכמותו לצמדו בעול עמו שהמעמיד שור חלש אצל הבריא מקלקל את הבריא וכן מרגלית נאה למלאות עם חברתה בזהב מן היחידית. אמרו לו הלא הכל אדם רוצה לזווגם ור' יהודה הני חשיבי ליה וחשיב לזווגן הני לא חשיבי ליה. ועד כמה לא הוי אונאה אמר אמימר עד כדי דמיהן פי' נפלים . תניא רבי יהודה אומר אף המוכר סוס וסייף וחטיטוב במלחמה אין להם אונאה מפני שיש בהן חיי נפש פרש"י זצ"ל חטיטוב מגן. ובירושלמי גריס להדיא בברייתא תריס במקום חטיטוב. פר"ח זצ"ל וקיימא לן הא דאמר עד כדי דמיהן בין לר' יהודה בין לר' יהודה בן בתירא אתרווייהו אמר אמימר עד כדי דמיהן וכן הלכה. אמרו לו לא אמרו שאין להם אונאה אלא אלו בלבד ששנו במשנה הקרקעות והעבדים והשטרות וההקדשות מדחזינן סוגיין דשמעתין דדייקי לפרושי טעמא דר' יהודה ש"מ דהילכתא כוותיה. והא דר' יהודה בן בתירא נמי בדר' יהודה דמתני' שייכא דאזיל בתר אומדן דעתא והני כולהו בלוקח אבל במוכר יש להם אונאה. עכ"ל:
תניא ר' יהודה אומר אף המוכר ספר תורה בהמה ומרגלית אין להם אונאה. ספר תורה לפי שאין קץ לדמיו. בהמה ומרגלית מפני שאדם רוצה לזווגם. מי שיש לו שור יפה לדרישה מחפש לאחר שכמותו לצמדו בעול עמו שהמעמיד שור חלש אצל הבריא מקלקל את הבריא וכן מרגלית נאה למלאות עם חברתה בזהב מן היחידית. אמרו לו הלא הכל אדם רוצה לזווגם ור' יהודה הני חשיבי ליה וחשיב לזווגן הני לא חשיבי ליה. ועד כמה לא הוי אונאה אמר אמימר עד כדי דמיהן פי' נפלים . תניא רבי יהודה אומר אף המוכר סוס וסייף וחטיטוב במלחמה אין להם אונאה מפני שיש בהן חיי נפש פרש"י זצ"ל חטיטוב מגן. ובירושלמי גריס להדיא בברייתא תריס במקום חטיטוב. פר"ח זצ"ל וקיימא לן הא דאמר עד כדי דמיהן בין לר' יהודה בין לר' יהודה בן בתירא אתרווייהו אמר אמימר עד כדי דמיהן וכן הלכה. אמרו לו לא אמרו שאין להם אונאה אלא אלו בלבד ששנו במשנה הקרקעות והעבדים והשטרות וההקדשות מדחזינן סוגיין דשמעתין דדייקי לפרושי טעמא דר' יהודה ש"מ דהילכתא כוותיה. והא דר' יהודה בן בתירא נמי בדר' יהודה דמתני' שייכא דאזיל בתר אומדן דעתא והני כולהו בלוקח אבל במוכר יש להם אונאה. עכ"ל:
2