אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא קס״הOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 165
א׳הילכך איתבריר לן ראין מערבין לא חדשים של שדה זו בחדשים של שדה אחר לא חדשים בישנים אפי' שניהם של שדה אחד ואם יודע בו שאינו רוצה ליישנן ישנים בחדשים שפיר דמי:
1
ב׳[דף ס' ע"א]
מתני' באמת אמרו ביין התירו לערב קשה ברך מפני שהוא משביחו פי' רש"י זצ"ל קשה משביח את הרך. לפיכך פסק עמו רך יערב בו קשה. ודוקא קתני קשה ברך ולא רך בקשה פסק עמו קשה לא יערב בו את הרך. אמר ר' אלעזר הדא כל באמת הלכה היא פי' רש"י זצ"ל מיד יהיב טעמא למילתיה מפני שמשביחו ואין לגמגם בדבר ונקט בה למיתני באמת ש"מ דכל היכא דקתני באמת הלכה היא ואין להסס ולגמגם בדבר. פר"ח זצ"ל דמהכא קיימא לן דכל היכא דתנינן באמת הלכה פסוקה היא. אמר רב נחמן ובין הגתות שנו שמשביחו שתוססין זה עם זה ונעשה טעם אחר. אבל לאחר שקלט כל אחד ואחד ריחו וטעמו אין משביחו אלא פוגמו ואסור לערב אפי' קשה ברך. והאידנא דקא מערבי שלא בין הגתות. אמר רב פפא דידעי הכל שהוחזקו לערב וקא מחלי. רב אחא בריה דרב איקא אמר הא מני ר' אחא היא דתניא ר' אחא מתיר בדבר הנטעם שאדם טועם קודם שלקחן ויכול להבחין שנתערב בו:
מתני' באמת אמרו ביין התירו לערב קשה ברך מפני שהוא משביחו פי' רש"י זצ"ל קשה משביח את הרך. לפיכך פסק עמו רך יערב בו קשה. ודוקא קתני קשה ברך ולא רך בקשה פסק עמו קשה לא יערב בו את הרך. אמר ר' אלעזר הדא כל באמת הלכה היא פי' רש"י זצ"ל מיד יהיב טעמא למילתיה מפני שמשביחו ואין לגמגם בדבר ונקט בה למיתני באמת ש"מ דכל היכא דקתני באמת הלכה היא ואין להסס ולגמגם בדבר. פר"ח זצ"ל דמהכא קיימא לן דכל היכא דתנינן באמת הלכה פסוקה היא. אמר רב נחמן ובין הגתות שנו שמשביחו שתוססין זה עם זה ונעשה טעם אחר. אבל לאחר שקלט כל אחד ואחד ריחו וטעמו אין משביחו אלא פוגמו ואסור לערב אפי' קשה ברך. והאידנא דקא מערבי שלא בין הגתות. אמר רב פפא דידעי הכל שהוחזקו לערב וקא מחלי. רב אחא בריה דרב איקא אמר הא מני ר' אחא היא דתניא ר' אחא מתיר בדבר הנטעם שאדם טועם קודם שלקחן ויכול להבחין שנתערב בו:
2
ג׳[שם]
מתני' אין מערבין שמרי יין ביין אבל נותן לו את שמריו. אוקמא רב יהודה דה"ק אין מערבין שמרים של אמש בשל יום ולא של יום בשל אמש אבל נותן לו את שמריו. פירש"י זצ"ל של אמש ששפה אמש ונשארו השמרים אין מערבין אותם ביין ששפה היום ששמרים של זה היין מקלקלין יין אחר אבל הוא נותן לו שמריו של יין עצמו ויום ואמש לאו דוקא דה"ה ליום ויום משתי חביות אלא מילתא דאורחא קתני דסתם יום ואמש משתי חביות עכ"ל. ורבינו חננאל כתב אין מערבין שמרי יין של אמש ביין של יום ולא של יום בשל אמש אבל נותן לו שמריו של כל יום ויום משמע שרוצה להתיר משתי חביות בשל יום ויום:
מתני' אין מערבין שמרי יין ביין אבל נותן לו את שמריו. אוקמא רב יהודה דה"ק אין מערבין שמרים של אמש בשל יום ולא של יום בשל אמש אבל נותן לו את שמריו. פירש"י זצ"ל של אמש ששפה אמש ונשארו השמרים אין מערבין אותם ביין ששפה היום ששמרים של זה היין מקלקלין יין אחר אבל הוא נותן לו שמריו של יין עצמו ויום ואמש לאו דוקא דה"ה ליום ויום משתי חביות אלא מילתא דאורחא קתני דסתם יום ואמש משתי חביות עכ"ל. ורבינו חננאל כתב אין מערבין שמרי יין של אמש ביין של יום ולא של יום בשל אמש אבל נותן לו שמריו של כל יום ויום משמע שרוצה להתיר משתי חביות בשל יום ויום:
3