אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא קס״זOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 167
א׳הילכך נראה בעיני דאפי' מוחל לו ונותן לו בתורת מתנה אפילו הכי אסיר. ושילהי פרקין אמר רב יהודה אמר שמואל תלמידי חכמים מותרים להלוות זה מזה דידעי דריבית אסורה ומתנה דיהבי אהדדי א"כ משמע היכא דיהיב בלשון מתנה מותר. שאני חכמים דלא מכווני כלל לשם ריבית אפילו מתחילה אבל היכא שהלוהו על מנת ליתן לו ריבית ואח"כ אומר אני נותן לך מתנה הכי נמי אסיר ושאינו ת"ח אפי' התנה עמו תחילה כדי לתת לו בתורת מתנה אסיר דלא גמר בלבו לשם מתנה אלא לשכר מעותיו שהיו בטלים אצלו. ותדע דאמר רבא שרי ליה לאיניש למימר ליה לחבריה הילך ארבעה זוזי ואימא ליה לפלניא לוזפן זוזי לא אסרה תורה אלא ריבית הבאה מלוה למלוה ואילו שרי לי' לאינש למימר ליה לחבריה לוזפן זוזי ואתן לך ארבעה זוזי מתנה ואמ' דשרי. ותנן לוה ממנו והחזיר לו מעותיו והיה משלח לו ואמר בשביל מעותיו שהיו בטלים אצלו זו היא ריבית מאוחרת והתם מתנה בעלמא הוא דיהיב ליה ואפ"ה אסיר הילכך ליתא:
1
ב׳[שם ע"ב]
ת"ר לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה: במדה זו מדת קרקע שלא ימדוד לאחד בימות החמה ולאחד בימות הגשמים אחין או השותפין הבאים לחלוק בשדה לא ימדוד המודד לאחד בימות הגשמים באותו חבל מפני שהחבל לח בימות הגשמים ומתפשט כל צורכו ובימות החמה מתוך יובשו נכמR ונכווץ. במשקל שלא יטמין משקלותיו במלח להכבידו. ובמשורה שלא ירתיח מדת הלח היא אשקומא בל' אִישְנַפֵנִי בלשון כנען שממלא המדה כשמוציא היין לאחד זמן נמצאת חסירה וק"ו ומה משורה שהיא אחד משלשים ושלשה בלוג הקפידה תורה עליו ק"ו להין וחצי הין ושלישית ההין ורביעית ההין ולוג וחצי לוג ורביעית הלוג. מתני' איזהו תרבית המרבה בפירות כיצד לקח ממנו חיטים בדינר זהב הכור וכן השער ועמדו חיטים בל' דינרין וא"ל תן לי חיטיי שאני רוצה למוכרן וליקח בהן יין א"ל הרי חיטיך עשויות עלי בשלשים דינרין והרי לך אצלי בהן יין ויין אין לו:
ת"ר לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה: במדה זו מדת קרקע שלא ימדוד לאחד בימות החמה ולאחד בימות הגשמים אחין או השותפין הבאים לחלוק בשדה לא ימדוד המודד לאחד בימות הגשמים באותו חבל מפני שהחבל לח בימות הגשמים ומתפשט כל צורכו ובימות החמה מתוך יובשו נכמR ונכווץ. במשקל שלא יטמין משקלותיו במלח להכבידו. ובמשורה שלא ירתיח מדת הלח היא אשקומא בל' אִישְנַפֵנִי בלשון כנען שממלא המדה כשמוציא היין לאחד זמן נמצאת חסירה וק"ו ומה משורה שהיא אחד משלשים ושלשה בלוג הקפידה תורה עליו ק"ו להין וחצי הין ושלישית ההין ורביעית ההין ולוג וחצי לוג ורביעית הלוג. מתני' איזהו תרבית המרבה בפירות כיצד לקח ממנו חיטים בדינר זהב הכור וכן השער ועמדו חיטים בל' דינרין וא"ל תן לי חיטיי שאני רוצה למוכרן וליקח בהן יין א"ל הרי חיטיך עשויות עלי בשלשים דינרין והרי לך אצלי בהן יין ויין אין לו:
2
ג׳[שם]
אטו דאמ' עד השתא המלוה סלע בחמשה דינרין לאו ריבית הוא. אמר רבבהו עד כאן של תורה דרך הלואה ושל דבריהם מכאן ואילך וכן אמר רבא עד כאן של תור' ומכאן ואילך של דבריהם עד כאן יכין רשע וילבש צדיק שאם מת והניח לפני בניו מעות של ריבית אין חייבין להחזיר. עד כאן ותו לא אלא אפי' עד כאן דריבית דאורייתא הוא יכין האב שהוא רשע ולא יהנה. הבן שהוא צדיק אינו חייב להחזיר ע"כ ריבית קצוצה מכאן ואילך אבק ריבית דא"ר אלעזר ריבית קצוצה יוצאה בדיינין וכופין אותו ב"ד להוציא להחזיר אם תבע אותו בחייו. אבק ריבית אינה יוצאה בדיינין. ור' יוחנן אמר אפי' ריבית קצוצה אינה יוצאת בדיינין. פר"ח זצ"ל אע"ג דהני קראי דבנשך נתן ואל תקח מאתו ומות יומת דמיו בו כר' יוחנן דייקי אפ"ה לית הילכתא כוותיה:
אטו דאמ' עד השתא המלוה סלע בחמשה דינרין לאו ריבית הוא. אמר רבבהו עד כאן של תורה דרך הלואה ושל דבריהם מכאן ואילך וכן אמר רבא עד כאן של תור' ומכאן ואילך של דבריהם עד כאן יכין רשע וילבש צדיק שאם מת והניח לפני בניו מעות של ריבית אין חייבין להחזיר. עד כאן ותו לא אלא אפי' עד כאן דריבית דאורייתא הוא יכין האב שהוא רשע ולא יהנה. הבן שהוא צדיק אינו חייב להחזיר ע"כ ריבית קצוצה מכאן ואילך אבק ריבית דא"ר אלעזר ריבית קצוצה יוצאה בדיינין וכופין אותו ב"ד להוציא להחזיר אם תבע אותו בחייו. אבק ריבית אינה יוצאה בדיינין. ור' יוחנן אמר אפי' ריבית קצוצה אינה יוצאת בדיינין. פר"ח זצ"ל אע"ג דהני קראי דבנשך נתן ואל תקח מאתו ומות יומת דמיו בו כר' יוחנן דייקי אפ"ה לית הילכתא כוותיה:
3