אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא קס״טOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 169
א׳פר"ח זצ"ל וכן הלכה כרב ספרא וכר' אלעזר אבל סאה בסאה דבתורת פקדון אתא לידיה פי' והלוה סאה בסאה אומר בפקדון הוא אצלו בדינינו אין מחזירין דהוא אבק ריבית בדינייהו אומר בפקדון הוא אצלו ומה שירצה יטלנה בלא תוספת בין הוקיר השער בין זל שלו הוא נוטל. וכן משכנתא בלא נכייתא בדינינו אין מחזירין ממלוה ללוה דהא אבק ריבית בדיניהם מוציאין מלוה למלוה כי משכנתא הוא אצלם וכל שבדיניהם אין מוציאין מלוה למלוה כגון ריבית מוקדמת ואע"פ שפסק לו עמו לתת לו קודם הלואתו ריבית לכשילוה הימנו. או ריבית מאוחרת הבטיחו לתת לו כך אחר שיפרעינו חובו אין מוציאין כך בדינינו שלח מנחה הלוה למלוה כדי שילוונו או אחרי שפרעו שלח לו מנחה למען שעשה עמו חסד והלוה לו מעותיו אין מחזירין. עכ"ל. מתני' איזהו תרבית המרבה בפירות כיצד לקח ממנו חיטים בדינר זהב הכוד כ"ה דינרי כסף וכך השער שכך היו נמכרים בעיר ומותר לתת לו מעות עכשיו על מנת ליתן לו זה חיטין כל ימות השנה בדמים הללו בשיעור מעותיו ואע"פ שעכשיו אין לו חיטים דתנן (דתנן) בפירקין יצא השער פוסקין ואע"פ שאין לזה יש לזה ויכול המוכר הלז לקנות עתה במעות הללו. עמדו חיטים לאחר זמן בשלשים דינרין א"ל תן לי חיטיי שאני רוצה למוכרן וליקח בהן יין וזו מותרת היא אם נתן לו חיטים אמר לו הרי חיטיך עשויות עלי כשער של עכשיו בל' דינרים והרי לך אצלי בהן יין ויין אין לו:
1
ב׳[דף ס"ג ע"א]
אוקמה רבא למתני' כדר' אושעיא דתני ר' אושעיא הרי שהיה עושה בחבירו והלך ועמד על גורנו וא"ל תן לי מעותיי שאני רוצה ליקח בהן חיטין א"ל חיטין יש לי שאני נותן לך צא ועשם עלי כשער של עכשיו הגיע זמן חיטים למכור שנתייקרו ודרך אוצריהן למוכרן מעתה א"ל תן לי חיטיי שאני מוכרן ולוקח בהן יין א"ל יין יש לי שאני נותן לך צא ועשהו עלי כשער של עכשיו הגיע זמן יין למכור א"ל תן לי ייני שאני מוכרו ולוקח בהן שמן א"ל שמן יש לי שאני נותן לך צא ועשהו עלי כשער של עכשיו כולם אם יש לו מותר. ולא אמרי' באיסורו הבא לידו היכא דיש לו דזכי בהו האי מהשתא ואע"ג דלא משיך כי מוקרי ברשותו מוקרי ולא הוי רבית הואיל ואם בא לחזו' קאי עלייהו במי שפרע. מיהו היכ' דאין לו לאו באיסורו הבא לידו הוא דהיכא דיהיב זוזי פוסק ואע"פ שאין לו דיכול זה לקנותו במעות שמקבל דחיטים מצויין לו דהואיל ויצא השער אבל זה אין לו במה יקנה ודמי לריבית. ומאי לוקח לקח בהלואתו פירש"י זצ"ל מאי לקח דקתני מתני לקח בהלואתו שהיה נושה בו דינר זהב. ולי נראה דלאגר' ליה ופירש משובש הוא שנתלה בספרים לפי שראה בר' אושעיא שהיה נושה בחבירו מנה דשמעינן מינה דאי הוה יהיב ליה השתא זוזי אפי' אין לו נמי שרי שיבש מתני' ופירש לקח בהלואתו ולא היא ולא איבעי ליה לשיבוש מתני' בהכי דבר' אושעיא משום חיטין קמאי נקט לה ולמימר דיש לו מותר ואע"ג דלאו איסורו בא לידו וכי אין לו אסור הואיל ולא בא איסר לידו אבל גבי מתני' כי תנא אין לו גבי יין תנייה שמחמת הלואה בא עליו שהיו כבר דמי החיטין מלוה עליו אבל גבי חיטין לא עכ"ל:
אוקמה רבא למתני' כדר' אושעיא דתני ר' אושעיא הרי שהיה עושה בחבירו והלך ועמד על גורנו וא"ל תן לי מעותיי שאני רוצה ליקח בהן חיטין א"ל חיטין יש לי שאני נותן לך צא ועשם עלי כשער של עכשיו הגיע זמן חיטים למכור שנתייקרו ודרך אוצריהן למוכרן מעתה א"ל תן לי חיטיי שאני מוכרן ולוקח בהן יין א"ל יין יש לי שאני נותן לך צא ועשהו עלי כשער של עכשיו הגיע זמן יין למכור א"ל תן לי ייני שאני מוכרו ולוקח בהן שמן א"ל שמן יש לי שאני נותן לך צא ועשהו עלי כשער של עכשיו כולם אם יש לו מותר. ולא אמרי' באיסורו הבא לידו היכא דיש לו דזכי בהו האי מהשתא ואע"ג דלא משיך כי מוקרי ברשותו מוקרי ולא הוי רבית הואיל ואם בא לחזו' קאי עלייהו במי שפרע. מיהו היכ' דאין לו לאו באיסורו הבא לידו הוא דהיכא דיהיב זוזי פוסק ואע"פ שאין לו דיכול זה לקנותו במעות שמקבל דחיטים מצויין לו דהואיל ויצא השער אבל זה אין לו במה יקנה ודמי לריבית. ומאי לוקח לקח בהלואתו פירש"י זצ"ל מאי לקח דקתני מתני לקח בהלואתו שהיה נושה בו דינר זהב. ולי נראה דלאגר' ליה ופירש משובש הוא שנתלה בספרים לפי שראה בר' אושעיא שהיה נושה בחבירו מנה דשמעינן מינה דאי הוה יהיב ליה השתא זוזי אפי' אין לו נמי שרי שיבש מתני' ופירש לקח בהלואתו ולא היא ולא איבעי ליה לשיבוש מתני' בהכי דבר' אושעיא משום חיטין קמאי נקט לה ולמימר דיש לו מותר ואע"ג דלאו איסורו בא לידו וכי אין לו אסור הואיל ולא בא איסר לידו אבל גבי מתני' כי תנא אין לו גבי יין תנייה שמחמת הלואה בא עליו שהיו כבר דמי החיטין מלוה עליו אבל גבי חיטין לא עכ"ל:
2