אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא ק״עOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 170
א׳ורבי' יצחק אלפס זצ"ל וכן ר"ח זצ"ל תרוייהו גרסי ומאי דקתני במתני' לקח בהלואתו פר"ח זצ"ל דהלכה כר' אושעיא:
1
ב׳[שם]
אמר רבא ש"מ מדר' אושעיא תלת ש"מ דמעמידין מלוה שיש לו על חבירו על גבי פירות לפסוק עליה פירות כשער של עכשיו כל ימות השנה ולא אמרי' דלא באיסרו הבא לידו. כדתני ר' חייא לעיל אפי' יש לו אסור וש"מ והוא דיש לו אבל אין לו אין מעמידין מלוה אבל פוסק ע"י נתינת מעות כדתני מתני' יצא השער פוסקין ואוקימנא מתניתין כדר' אושעיא. וש"מ מדקתני הגיע זמן חיטים למכור שם לו החיטים כשער של עכשיו ביוקר ופוסק יין כשער של עכשיו בזול ש"מ איתא לדר' ינאי דאמר לקמן פסק על הפירות והגיע זמן למכור ובא ותובעו ואין לו מקבל הימנו דמים כשער של עכשיו דמה לו לקבל הן עצמן ומה לו לקבל דמיהן. דאמר רב עושין אמנה בפירות נותנין מעות באמנה כשער שיצא בשוק על מנת לקבל פירות אפי' יוקירו ואין עושין אמנה בדמים לפסוק על הפירות כדי לקבל הדמים לכשיוקירו דכיון דזוזי יהיב וזוזי שקיל מיחזי כריבית ור' ינאי אמר מה לי הן ומה לי דמיהן. אמר רבא השתא דאמר ר' ינאי מה לי הן ומה לי דמיהן אמרי' גבי פירעון הן ודמיהן שוין וכי היכי דהן מותר דמיהן נמי מותר דמה לי הן טוב אם הן מקבל יותר ממה שדמיהן מקבל מה לי דמיהן מה לי הן נמי אמרי' ופוסקין על השער שבשוק אע"ג דלית ליה בתחלת התנאי משיצא השער פוסק עמו אע"פ שאין פירות בידו ובלבד שיתן לו מעותיו דכי היכי אם היו דמי מעות הללו בידו והיינו הפירות הוי מותר. רבי נמי כי היו המעות בידו מותר שהמעות ודמיהן שוין דמה לי טוב אם היו החיטין שהן דמים למעות בידו. מעכשיו שהן עצמן בידו אף הוא יכול ליקח בהן פירות ומן הטעם הזה פוסקין על סמך שער שבשוק והוא שער היוצא על ידי המרים המביאים תבואה לשוק הכרכים אע"פ שאין לו פירות לזה:
אמר רבא ש"מ מדר' אושעיא תלת ש"מ דמעמידין מלוה שיש לו על חבירו על גבי פירות לפסוק עליה פירות כשער של עכשיו כל ימות השנה ולא אמרי' דלא באיסרו הבא לידו. כדתני ר' חייא לעיל אפי' יש לו אסור וש"מ והוא דיש לו אבל אין לו אין מעמידין מלוה אבל פוסק ע"י נתינת מעות כדתני מתני' יצא השער פוסקין ואוקימנא מתניתין כדר' אושעיא. וש"מ מדקתני הגיע זמן חיטים למכור שם לו החיטים כשער של עכשיו ביוקר ופוסק יין כשער של עכשיו בזול ש"מ איתא לדר' ינאי דאמר לקמן פסק על הפירות והגיע זמן למכור ובא ותובעו ואין לו מקבל הימנו דמים כשער של עכשיו דמה לו לקבל הן עצמן ומה לו לקבל דמיהן. דאמר רב עושין אמנה בפירות נותנין מעות באמנה כשער שיצא בשוק על מנת לקבל פירות אפי' יוקירו ואין עושין אמנה בדמים לפסוק על הפירות כדי לקבל הדמים לכשיוקירו דכיון דזוזי יהיב וזוזי שקיל מיחזי כריבית ור' ינאי אמר מה לי הן ומה לי דמיהן. אמר רבא השתא דאמר ר' ינאי מה לי הן ומה לי דמיהן אמרי' גבי פירעון הן ודמיהן שוין וכי היכי דהן מותר דמיהן נמי מותר דמה לי הן טוב אם הן מקבל יותר ממה שדמיהן מקבל מה לי דמיהן מה לי הן נמי אמרי' ופוסקין על השער שבשוק אע"ג דלית ליה בתחלת התנאי משיצא השער פוסק עמו אע"פ שאין פירות בידו ובלבד שיתן לו מעותיו דכי היכי אם היו דמי מעות הללו בידו והיינו הפירות הוי מותר. רבי נמי כי היו המעות בידו מותר שהמעות ודמיהן שוין דמה לי טוב אם היו החיטין שהן דמים למעות בידו. מעכשיו שהן עצמן בידו אף הוא יכול ליקח בהן פירות ומן הטעם הזה פוסקין על סמך שער שבשוק והוא שער היוצא על ידי המרים המביאים תבואה לשוק הכרכים אע"פ שאין לו פירות לזה:
2
ג׳[שם ע"ב]
איתיביה רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע לרבא אם יש לו מותר ואם אין לו אסור אמר ליה התם הלואה הכא זביני:
איתיביה רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע לרבא אם יש לו מותר ואם אין לו אסור אמר ליה התם הלואה הכא זביני:
3