אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא קפ״דOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 184
א׳אני המחבר דעתי נוטה דטרשא דרב חמא שריא אפילו באדם דלא שבקי ליה מוכסא ולא נקטי ליה שוקא בעבורו. וראיה מלקמן מפירק' דת"ר המוליך חבילה ממקום למקום פי' ממקום הזול למקום היוקר. מצאו חבירו וא"ל תנם לי ואני מעלה לך כדרך שמעלים לך באותו מקום ברשות מוכר מיתר. אם קיבל עליו המוכר אחריות הדרך מותר דאין כאן הלואה עד שתמכר. וכל מה שנמכר ביוקר של בעלים הראשונים הוא ברשות לוקח אסור דמהשתא מלוה הוא גביה ויהיב ליה טופיינא דדמי כריביתא דהיינו ממש טרשא דרב חמא ושרינן ליה בכל אדם. הילכך נראה בעיני דשריא אפי' באדם דלא שקלי מוכסא ולא נקטי שוקא בעבורו:
1
ב׳[שם]
מתני' מכר לו את השדה ונתן לו מקצת דמים ואמר לו אימתי שתרצה הבא מותר מעות שעליך וטול את השדה שלך אסור לעשות כן וכגון דא"ל קני מעכשיו. מי אוכל פירות אם מכר וקיבל מעות במקצת מי אוכל פירות בתוך כך. רב הונא אמר מוכר אוכל פירות שאין השדה קנויה ללוקח אלא מיכן ולהבא ועד השתא דידי' אבל. רב ענן אמר משלשין את הפירות ביד שליש. אם יגמור ויקח יתנם ביד לוקח. ואם לאו יחזיר המוכר מעות מה שקיבל ויטול פירות. ולא פליגי הא דאמר רב ענן משלשין דא"ל לכי מייתית מותר המעות קני מעכשיו שאם יאכל פירות בתוך כך לכשיביא זה מעות נמצא שהיה השדה קנוי לך מיום המכר וזה אכל פירות בשכר המתנת חצי מעותיו. ואם יאכל לוקח פירות מעכשיו שמא לא יביא מותר המעות ויחזיר לו מה שקיבל ונמצא שלא היתה שדה קנויה לו דהא כי מייתית קני מעכשיו א"ל והא לא אייתי ומעות הראשונות כמלוה בעלמא היו אצל המוכר וזה אכל פירות משכר מעותיו. והא דאמר רב הונא מוכר אוכל פירות דא"ל לכי מייתית קני שאין השדה קנויה ללוקח אלא מיכן ולהבא. וכל זמן שלא הביא מותר המעות של מוכר היא ופירות דנפשיה קא אכיל:
מתני' מכר לו את השדה ונתן לו מקצת דמים ואמר לו אימתי שתרצה הבא מותר מעות שעליך וטול את השדה שלך אסור לעשות כן וכגון דא"ל קני מעכשיו. מי אוכל פירות אם מכר וקיבל מעות במקצת מי אוכל פירות בתוך כך. רב הונא אמר מוכר אוכל פירות שאין השדה קנויה ללוקח אלא מיכן ולהבא ועד השתא דידי' אבל. רב ענן אמר משלשין את הפירות ביד שליש. אם יגמור ויקח יתנם ביד לוקח. ואם לאו יחזיר המוכר מעות מה שקיבל ויטול פירות. ולא פליגי הא דאמר רב ענן משלשין דא"ל לכי מייתית מותר המעות קני מעכשיו שאם יאכל פירות בתוך כך לכשיביא זה מעות נמצא שהיה השדה קנוי לך מיום המכר וזה אכל פירות בשכר המתנת חצי מעותיו. ואם יאכל לוקח פירות מעכשיו שמא לא יביא מותר המעות ויחזיר לו מה שקיבל ונמצא שלא היתה שדה קנויה לו דהא כי מייתית קני מעכשיו א"ל והא לא אייתי ומעות הראשונות כמלוה בעלמא היו אצל המוכר וזה אכל פירות משכר מעותיו. והא דאמר רב הונא מוכר אוכל פירות דא"ל לכי מייתית קני שאין השדה קנויה ללוקח אלא מיכן ולהבא. וכל זמן שלא הביא מותר המעות של מוכר היא ופירות דנפשיה קא אכיל:
2